סובב רוחמה – המלצה למסלול טיול משולב ברכב וברגל

טיול מקסים המשלב טבע, נוף ומורשת בליבה השמורה של מרחב שקמה. נטייל בשמורת טבע מקסימה המשמרת מחשופי כורכר מרשימים, שרידים היסטוריים וארכיאולוגיים, ופריחה מרהיבה המעטרת גם את הדרך העוברת בתוך חורשה נטועה. מגדל התצפית מזמן נוף עוצר נשימה ובאתר בריכת דורות שוב נהנה משילוב של פריחה, תצפית נוף, שרידים ארכיאולוגיים וסיפור היסטורי מימי הקמת המדינה.

נקודת מוצא: חניון בתחילת דרך המסומנת שחור, כ-100 מ' לפני שער קיבוץ רוחמה

נקודת סיום: בנקודת ההתחלה או במפגש דרך הרכב המסומנת שחור עם השביל המסומן ירוק.

איך להגיע

למגיעים מכביש 4: יש לנסוע לכיוון אשקלון. בצומת ברכיה יש לפנות מזרחה לכביש 35 ולנסוע עד צומת גבעתי, שם לפנות דרומה (ימינה) בכביש 232 לכיוון שדרות. בצומת איבים יש לפנות מזרחה (שמאלה) לכביש 334 ולנסוע עד לכביש הגישה לקיבוץ רוחמה, שם פונים שמאלה לכיוון הקיבוץ.

למגיעים מכביש 40 או מכביש 6: במחלף קמה יש לפנות מערבה לכביש 293, לכיוון נתיבות. לאחר כשני קילומטרים, בצומת שדה צבי לפנות ימינה (צפונה) לכביש 334 לכיוון רוחמה ולנסוע כ-7 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון קיבוץ רוחמה.

כ-100 מ' לפני שער הקיבוץ, ישנה פנייה שמאלה בדרך העפר המסומנת שחור. חונים ברחבת החניה שמצד שמאל.

להליכה במסלול קווי, יש להשאיר רכב בסוף המסלול – נסיעה של כ-1.2 ק"מ בדרך המסומנת שחור עד למפגש עם שבילי הליכה המסומנים ירוק – כחול.

תיאור המסלול

יער רוחמה

יער רוחמה הוא למעשה חורשת אקליפטוסים המשתפלת בין רכסי הכורכר. בין העצים ניתן ליהנות מפריחה עונתית מרהיבה, הכוללת חצבים בסתיו, כלניות, עיריות ואירוס ארץ ישראלי בחורף, צבעונים ונוריות באביב ועוד.

מרחבת החניה נלך מערבה בשביל המסומן שחור, עד שנראה שביל מסומן ירוק הפונה ימינה (צפונה). נלך בשביל זה בתוך החורשה. לאחר כ-300 מ' השביל פונה בחדות שמאלה וממשיך כ-800 מ' עד שמגיע לחורבה. לאחר כ-300 מ' נוספים נגיע לאזור שבו מספר עצים גדולים, שם ניתן לעצור למנוחה, ולאחר מס' מטרים נוספים נגיע למפגש עם דרך הרכב המסומנת שחור. משמאלנו נמצא מאגר רוחמה, מאגר מים עונתי שמתמלא בשנים מרובות גשמים.

שימו לב כי בהמשך לשביל הירוק, מעבר למפגש עם השביל השחור, ישנו שביל המסומן כחול, בו נמשיך את טיולנו לאחר הביקור במגדל התצפית.

אנו נפנה ימינה (צפונה) בדרך המסומנת שחור, ונצעד כ-1 ק"מ עד שנראה מצד שמאל גבעה שעליה מגדל תצפית. במהלך ההליכה לכיוון המגדל או בחזרה ממנו, מומלץ להתבונן במחשופי הכורכר שממערב לדרך. אם יתמזל מזלנו, נראה חורי קינון של כוס חורבות או של שרקרק.

יער רוחמה. צילום שירה בלוך, יער רוחמה. צילום שירה בלוך

מגדל תצפית רוחמה

מצורף דף תצפית ממגדל רוחמה >>

בלב השטחים הפתוחים של מרחב שקמה נמצאת גבעה קטנה בגובה 184 מטר מעל פני הים. אנו נעלה לגבעה, עליה נמצא מגדל תצפית של קק"ל, במתחם המוקף גדר. סמוך לגדר שולחנות פיקניק, והמתחם כולו מוקף עצי חרוב ושקמה, שם ניתן לערוך תצפית מרהיבה על כל מרחב שקמה לכל הכיוונים.

לאחר תצפית והפסקת קפה או ארוחה, נחזור על עקבותינו בשביל המסומן שחור עד הנקודה שממנה הגענו, ונפנה ימינה (מערבה) בשביל המסומן כחול, לכיוון חרבת ג'ממה.

מגדל תצפית רוחמה. צילום שירה בלוך, מגדל תצפית רוחמה. צילום שירה בלוך

חרבת ג'ממה

שמורת הטבע חרבת ג'ממה הוכרזה בשנת 2022. בתחומיה נמצאים שרידי הכפר ג'ממה, שהוקם במאה ה-19 ע"י פלאחים שעבדו אדמות בתחום השבט הבדואי עטאונה. הכפר נבנה מאבני כורכר מקומיות, על שרידי יישוב ביזנטי קדום. שם הכפר נגזר מן המילה הערבית ג'מאם שמשמעותה מים רבים, כנראה בזכות מי התהום הרבים שבתחומו, שנשאבו מתוך באר. מי התהום נאגרים בסלע הכורכר, שהוא סלע מחלחל, המצוי מעל שכבת סלע קירטון, שהוא סלע אטום.

בשנת 1911 רכשה קבוצת יהודים ממוסקבה בשם "אגודת ישראל" 5,000 דונם מאדמות ג'ממה והקימו במקום את חוות רוחמה. החווה נעזבה והוקמה מחדש 3 פעמים, עד שבשנת 1944 עלה קיבוץ רוחמה על הקרקע. הכפר ננטש בשנת 1948, ומבני הכורכר התחילו להתפורר.

חרבת ג'ממה. צילום שירה בלוך, חרבת ג'ממה. צילום שירה בלוך

לאחר כ-200 מטרים של הליכה בשביל המסומן כחול, נעבור על גבי גשרון בקר, וממשיכים ללכת בשביל הכחול, כאשר מצד שמאל נראה מחשופי כורכר מרשימים. הכורכר הוא סלע ייחודי למישור החוף של מדינת ישראל, והוא הצטמצם מאוד במאה השנים האחרונות בעקבות לחצי הפיתוח. השביל המסומן כחול מתעקל שמאלה ומטפס מעט בגובה. לאורך כל הדרך ניתן לראות פריחה מרהיבה, המשתנה בהתאם לעונות השנה: איריס ארץ ישראלי בראשית החורף, כלנית, לשון הפר הסמורה, עירית גדולה, עכנאי שרוע, מתנן שעיר ועוד. בהמשך נראים מצד שמאל את שרידי הכפר ג'ממה ומימין עץ אשל גדול. נמשיך בעלייה תלולה אבל קצרה. בראש העלייה מומלץ להסתובב לכיוון שממנו עלינו, כך שנגלה ממולנו נוף מרהיב, הכולל את מגדל התצפית שממנו התחלנו ללכת. נמשיך ללכת בשביל המתפתל במעלה הגבעה עד שנגיע לגדר התוחמת את השטח, מעל כביש 334. הדרך מתעקלת שמאלה, ולאחר כמה עשרות מטרים מתרחקת מעט מהגדר ושוב מתקרבת אליה. בהמשך נראה מימיננו שרידים של פסיפס ביזנטי. נמשיך ללכת בשביל, עד שנגיע לסבך עצים, אותם נעבור בזהירות ונגיע לסוף השביל המסומן כחול. כאן השביל פוגש דרך עפר התוחמת שדה חקלאי. נפנה שמאלה ונלך כ-500 מטרים עד לגשרון המתכת דרכו נכנסנו למסלול. נפנה ימינה בשביל הכחול ונגיע למפגש עם השביל השחור ולסכר על נחל רוחמה. נפנה ימינה בשביל השחור, ונצעד כ-1.2 ק"מ חזרה לרכב, אלא אם השארנו רכב במפגש השבילים כחול-שחור-ירוק.

אם השארנו רכב במפגש השבילים, אפשר לדלג על מגדל התצפית, להמשיך ברגל מהשביל המסומן ירוק ישר לחרבת ג'ממה (מסומן כחול), ולאחר מכן לנסוע למגדל התצפית ברכב.

לאחר הטיול בחרבת ג'ממה ובמגדל התצפית, ניסע לבריכת דורות. כ-100 מ' אחרי מגדל התצפית, ישנו פיצול בדרך. אנו נפנה בפיצול שמאלה וניסע כ-1.5 ק"מ עד שהשביל מתעקל שמאלה. מיד אחרי העיקול בשביל נראה לפנינו פיצול ימינה. נפנה בפיצול זה וניסע כ-400 מ' עד שנגיע למבנה בטון עגול מצד ימין ובוסטר של מקורות מצד שמאל.

לשון הפר הסמורה. צילום שירה בלוך, לשון הפר הסמורה. צילום שירה בלוך

בריכת דורות

בריכת דורות ("חרבת נמוסה") נבנתה בשנות ה-40 של המאה העשרים במסגרת העבודות של "קו המים הראשון לנגב", כחלק מתוכנית "פנטזיה" של מהנדס מקורות שמחה בלאס.

בלאס גילה באמצעות ידיד שביקר בלונדון, שהבריטים העמידו למכירה כגרוטאות כ-200 קילומטרים של צינורות משומשים בקוטר 6 אינץ'. צינורות אלה שימשו בלונדון להעברת מים לכיבוי הדלקות שפרצו בעיר כתוצאה מהפצצות הגרמנים בימי מלחמת העולם השנייה. בלאס החליט לרכוש את הצינורות כדי להעביר מים לישובים החדשים בנגב.

על הגבעה הוקמה בריכת אגירה מבטון בנפח 1,000 מ"ק, אליה הוזרמו מי קידוחים שנשאבו באזור ניר-עם, וממנה התפצל קו המים הראשון לשני ראשים, מזרחי ומערבי. רוב מניחי הצינורות היו מתיישבי הנגב. כמה חודשים לאחר מכן הסתיימה הנחת הצינור ומים זורמים הגיעו עד נירים בדרום מערב ועד נבטים בדרום מזרח.

במהלך המצור המצרי על הנגב במלחמת העצמאות, שימשה הנקודה אתר מפתח שממנה הופעלו המשאבות שהזרימו מים לישובים הנצורים, ולכן היו מסביב לבריכה 4 עמדות שמירה, שלתוך אחת מהן ניתן להיכנס. סמוך לבריכת הבטון ישנו מבנה משאבות הרוס, בריכת אגירה נוספת מהתקופה הביזנטית, הבנויה אבני כורכר, וכן שרידי צינור המים של הקו הראשון לנגב. בחודשים פברואר מרץ מתמלאת הגבעה בפריחת כלניות, צבעונים, דבורניות, תגית מצויה ועוד. מהגבעה ניתן לצפות על נוף פתוח ורחב המשקיף לכל הכיוונים. סיפור רכישת הצינורות, הנחת קו המים הראשון לנגב מתואר ב"קונצ'רטו לצינור" מספר 1 – הרעיון, התכנון והביצוע של צינור המים הראשון לנגב 1947 מאת: ד"ר מרדכי נאור – קונצ'רטו לצינור – לחצו כאן >>

לאחר הביקור בגבעה, נחזור לדרך שממנה הגענו. נפנה שמאלה בפיצול הראשון, ואז לשביל המסומן שחור, וניסע בו חזרה לכיוון קיבוץ רוחמה.

בריכת האגירה בדורות. צילום רחל עברון, בריכת האגירה בדורות. צילום רחל עברון

אורך המסלול: מסלול מעגלי (רוחמה – מגדל תצפית – ג'ממה): כ-8 ק"מ. מסלול מעגלי ללא הליכה למגדל: כ-6 ק"מ.

משך המסלול: כ-6 שעות

דרגת קושי ואופי המסלול: קל, קווי או מעגלי, משולב רכוב והליכה רגלית

מוקדי עניין: טבע ושמירת טבע, היסטוריה ומורשת, ארכיאולוגיה, פריחה, שקמים, עצים עתיקים, מקורות מים, גיאולוגיה, תצפית נוף, חקלאות, בטחון.

ציון דרך ל-waze (לנקודת המוצא): קיבוץ רוחמה

הערות

• במסלול אין נקודות מילוי מים, יש להצטייד במים מראש.
• חל איסור מוחלט להבעיר אש בתחומי שמורות טבע!!!
• חל איסור מוחלט לשהות בשמורות טבע בשעות החשיכה.
• ההליכה והנסיעה בשבילים מסומנים בלבד: אין לרדת משבילים. הירידה מהשביל מסוכנת ופוגעת בחי, בצומח ובדומם.
• הדרכים החקלאיות משמשות טרקטורים, כלי רכב, הולכי רגל ורוכבי אופניים גם יחד. הישמרו והתנהגו בהתאם.
• בעונת הפריחה (ינואר – אפריל) לעתים פוקדים את מרחב שקמה אלפי מטיילים ביום! שימו לב לקצב ההליכה והנסיעה שלכם, כדי לאפשר לכולם תנועה נוחה בשטח. התקדמו בנינוחות והימנעו מהתעכבות מיותרת בדרך.
• תהנו מהנוף מבלי לקטוף! אין לפגוע בחי, בצומח או בדומם!! בשמורת טבע אסור על פי חוק קטיף פרחים וצמחים מכל סוג, אין לאסוף מאובנים, אין לרמוס מחילות של בעלי חיים ואין לטפס על שרידי מבנים עתיקים.
• שומרים על הטבע נקי! השארת פסולת בשטח מסכנת את חיות הבר – קחו את הפסולת עמכם לסוף המסלול.
• כבדו את פרנסת החקלאים! רוב מסלולי הטיול נושקים לשדות חקלאיים. הימנעו מלהיכנס לשדות ברגל או ברכב!