מבצר המערות על מצוק הארבל: המלצה למסלול טיול
12.06.2020צוקי סלע אדירים מול נופי בראשית של הכנרת והגולן, יישוב קדום ובו שרידי בית כנסת מפואר, שבילי טיול בין מצפורים וטיול אתגרי אל מבצר מערות המקנן בנקיקי סלע – כל אלה מחכים לכם בטיול לגן לאומי ושמורת טבע ארבל.

מספר מפת סימון שבילים
משך ואורך המסלול
דרגת קושי ואופי הטיול
מוקדי עניין
כללי טיול בטוח
הארבל הוא מצוק הנמצא במזרח הגליל התחתון, מצפון־מערב לטבריה ומצפון לבקעת ארבל. הר ארבל מתנשא לגובה 181 מטרים מעל פני הים, כ־390 מטרים מעל הכנרת, ובטיול לאורכו תוכלו ליהנות מתצפית מרהיבה, ממבצר מערות ציורי, מציפורים ומשאר בעלי חיים ייחודיים למצוקים וכמובן מצמחים שחלקם נדירים. כדאי להצטייד במשקפת, שתוסיף מאוד לחוויה!
תיאור המסלולים
מבצר מערות
מהכניסה לאתר צועדים בשביל המסומן שחור אל מצפור החרוב, הנקרא כך בשל עץ חרוב הצומח על שפת המצוק. המצפור משקיף על מראה מן היפים בישראל: הכנרת, הגולן, החרמון ומזרח הגליל העליון והגליל התחתון.
השביל פונה מזרחה ויורד במצוק התלול. יתדות שהתקינה רשות הטבע והגנים במצוק מסייעות מאוד בירידה. השביל יורד אל מרגלות המצוק ופונה מערבה. לאחר כ-800 מ' השביל השחור פוגש שביל מסומן אדום. פונים שמאלה במעלה השביל האדום. השביל מטפס אל מערכת גדולה של חללים שבחזיתותיהם קירות עצומים, בנויים מאבני בזלת שחורות ומאבני גיר לבנות לסירוגין.
זהו מבצר המערות (קלעת אבן מען) מן המאה ה-17, וכנראה בנה אותו עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין, בן למשפחת מען. בנייתו התבססה על המערות שבצוק הסלע. במערות שבתוך המבצר התגלו גם ממצאים מהתקופה ההלניסטית, בהם מטבעות ומקוואות טהרה.ככל הנראה במערות אלו התבצרו בשנת 37 לפסה"נ קנאי הגליל כשנלחמו בהורדוס. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מתעד את המערכה בכתביו. הורדוס פעל בשליחותו של הקיסר אנטוניוס. על פי עדותו של בן מתתיהו המורדים שכנו במערות סמוכות לכפר ארבל. "המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים", מתאר בן מתתיהו, "ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות והסלע אשר מעבר פני המערות" (קדמוניות יב 421). הורדוס גבר על המורדים רק לאחר ששלשל את מיטב לוחמיו אל פי המערות בארגזים הקשורים בחבלים. הקנאים נלחמו עד מוות. איש לא נכנע.
השביל המסומן אדום עולה עתה במצוק התלול של הר ארבל. המצוק האדיר מתנשא לגובה 180 מ' מעל פני הים ו-390 מ' מעל פני הכנרת, והוא יציר השבר הסורי-אפריקני הגדול ושברים גאולוגיים לרוחב הגליל התחתון. יש לטפס בזהירות ולהיעזר בכבלים וביתדות הקבועים בסלע. בראש המצוק אפשר לשאוף אוויר, לתת עוד מבט בנוף המרהיב ולסיים את הטיול.
שביל המצפורים
בשמורה הכשירו את מסלול המצפורים, מסלול מעגלי המותאם לכל המשפחה ובו שלושה מצפורי נוף, שתוכלו להגיע אל כולם או אל חלקם, לפי קצב ההליכה וגילאי המטיילים. המצפור הראשון הוא מצפור אל מול הכנרת, המשקיף אל נופי דרום הגולן והכנרת. המצפור השני הוא מצפור החרוב, הנקרא כך בשל עץ חרוב בודד הצומח על שפת המצוק, ומנציח את זכרו של תת אלוף לונץ. והמצפור השלישי הוא מצפור הר ניתאי, המשקיף אל הר ניתאי המתנשא מצפון לארבל. בנוסף, הוכשר במצפור זה שביל נגיש לעגלות ילדים ונכים.
שימו לב! חלק גדול מהמצוק אינו מגודר וללא מעקה, בשל הרצון לשמור על הטבע. אנא מכם, שימרו על הילדים והישמעו להוראות הפקחים.
בית הכנסת העתיק
החוקר אדוארד רובינסון גילה את שרידי בית הכנסת המפואר בשנת 1852, ומאז חפרו במקום כמה פעמים. על פי סגנון הבנייה והממצאים מבית הכנסת החוקרים משערים שהוא נוסד במאה ה-4 לסה"נ והיה פעיל עד המאה ה-8.
בשלב הקדום היה אולם ובו שלושה טורים של עמודים בצורת האות חית. העמודים נשאו את יציעי הקומה השנייה ולאורך הקירות היו ספסלים. בחלק המזרחי של הקיר הצפוני נחצבה בסלע קופה ולה דלת קטנה. ייתכן שבאי בית הכנסת הכניסו לתוכה תרומות.
נראה שהמבנה הראשון נהרס, לא ברור מתי, ובמקומו נבנה בית כנסת חדש, כנראה במאה ה-6 לספירה. שרידי בית כנסת זה הם השרידים שרואים היום באתר. בית הכנסת המאוחר שונה מאוד מקודמו, אך הבנאים השתמשו בפריטים רבים מהמבנה הקודם. השינויים העיקריים היו הוספת גומחה מעוגלת בקיר הדרומי, שיועדה לארון הקודש ולבמה לקריאת התורה, חידוש ריצוף האבן והוספת פתח בקיר הצפוני, המרמז על בנייתה של עוד חזית לבניין. החצר הורחבה צפונה והיא נשענה על שני אולמות ארוכים קמורי תקרה.
נראה שבית הכנסת חרב בשרפה, אולי עקב רעש האדמה הגדול בשנת 749, שפגע ביישובים רבים הסמוכים לשבר הסורי-אפריקני. רעש זה ידוע במקורותינו בשם "רעש שביעית", משום שאירע בשנת שמיטה. לאחרונה שחזרה רשות הטבע והגנים את מבנה השער מחלקיו המקוריים שהיו פזורים בשטח, ועתה הוא מפאר בשלמותו את האתר.
איך להגיע
מכביש טבריה-צומת גולני (כביש 77) פונים בצומת כפר חיטים לכביש 7717 ואחר כך למושב ארבל. לפני שער המושב פונים שמאלה ומאגפים את המושב באיגוף שמאלה. אחרי 1.1 ק"מ מגיעים לחורבת ארבל ולבית הכנסת, ואחרי עוד 2 ק"מ מגיעים לגן הלאומי.
הערות
- אין להתקרב לשפת המצוק
- יש להיזהר מאבנים נופלות או מידרדרות
- בימי גשם המסלול סגור
- הכניסה בתשלום (בית הכנסת ללא תשלום)
המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.