על גשרים וביצות - מסלול טיול בשמורת הטבע עין אפק

שמורת עין אפק היא פנינת חמד במישור חוף הגליל ליד קריית ביאליק. השמורה, הכוללת את מקורות נחל נעמן, מהווה שריד לביצות קדמוניות שכיסו בעבר הרחוק את אזור הקריות. השמורה היפה מזמינה את מבקריה לצעידה ארוכה על הגשר הצף מעל מעיינות הנובעים במשך כל השנה. ואיזו צעידה זו! בדרך המקסימה תוכלו לצפות בצמחי מים ובבעלי חיים רבים, כגון תאו (ג'אמוס), הצב הרך, קרפדות, עופות מים ושפמנוני ענק שיגיעו אליכם לבקש אוכל (עדיף כמובן שלא להאכיל אותם). חשוב להדגיש כי לגשר הצף אין גדרות, לכן כדאי להביא את הפעוטות בעגלות ולהשגיח על הילדים הגדולים יותר בשבע עיניים.

תיאור המסלול

גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה
בתחילת המסלול גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה. זהו אוסף של צמחים מאזור הנעמן, ובו יותר מ-20 מינים נדירים הצומחים בטבע באזור נחל נעמן. בגן משמרים צמחים של מלחות הנעמן, של בתי גידול לחים ושל קרקעות חמרה וסלעי כורכר. תוכלו למצוא כאן, בין השאר, את הצמח סם הכלב המזרחי, את האזוביון הדגול, את העדעד הביצות ואת אסתר הביצות.

טחנת הקמח העתיקה

התחנה הבאה בסיורנו היא מרכז המבקרים. המרכז שוכן במבנה גדול ומיוחד שנבנה בתקופה הצלבנית על יסודותיו של מבנה רומי. המבנה מזכיר במראהו מבצר, הוא שימש טחנת קמח, ונראה שפעלו בו חמישה זוגות של אבני רחיים. סכר קדום וגדול שאורכו כ-600 מ' הרים את מפלס המים ויצר אגם. המים זרמו מהאגם והניעו את אבני הרחיים.
הטחנה המשיכה לפעול עד ראשית ימי המנדט הבריטי. בשנת 1924 חדלו אבני הרחיים מלפעול, אך בכך לא תם תפקידו של המבנה. בימי "המרד הערבי" (1936‑1939) הציבו אנשי הקיבוצים שבסביבה עמדת שמירה מבטון בגגו. רשות הטבע והגנים שיקמה את המבנה וכיום הוא משמש מוזאון קטן המציג מתקנים חקלאיים ושרידים מהטחנה העתיקה. באולם המרכזי מקרינים תכנית אורקולית המתארת את הטבע בשמורה. כדאי מאוד לעלות לגג ולצפות במרחבי הגליל המערבי.

ברכות ואחו

שביל הסיור יוצא ממרכז המבקרים, עובר על הסכר העתיק ומגיע אל ברכות המצודה – שתי ברכות שנחשפו בשנת 1982 כדי להגדיל את שטח גופי המים בשמורה. משם, לאחר שחולפים על פני תעלת הניקוז הראשית שנחפרה במסגרת מפעל ניקוז הביצה, חולפים על פני חלקת האחו. כאן רועים להם בשלווה תאואים (ג'מוסים) וברעייתם יוצרים בית גידול של אחו לח.

השביל הצף מעל האגם

עתה אנו מגיעים לאגם הגדול – לבה של השמורה. האגם הגדול מוקף עצי אשל, גבעולים גבוהים של קנה וסוף וסבכים של פטל. על כל אלו משתרגים גבעוליו הדקיקים של החנק המחודד, צמח בעל עלים שצורתם צורת לב. חוצים את האגם על גבי שביל עץ ארוך, המרחף על פני המים ומעניק לטיול חוויה מיוחדת.
בחורף מומלץ למצוא פינה מוסתרת ולצפות במגוון מיני העופות המוצאים מקלט בשמורה. זו העונה שבה הברווזים שוחים במים והשלדגים אורבים על הענפים בציפייה לגילוי דגיגים. למראה אדם מוצאות הסופיות הדאגניות מקלט בסבך הגדות, אך האגמיות חוששות פחות וממשיכות לחתור בשקט במים. התמירונים ארוכי הרגליים מנקרים במרץ בבוץ כדי למצוא מעט מזון, ובפברואר אפשר, עם קצת מזל, לצפות בלהקות שקנאים וחסידות לבנות העושות את דרכן צפונה.
את כל הנפלאות האלה אפשר לגלות באגם הגדול או בברכות שבהמשך המסלול – ברכת סופיה, ברכת זיצר וברכת אשל. מבנה הבטון הסמוך לברכה שימש לתפיסת מי נחל נעמן, שהוזרמו בעבר לקירור מתקני הזיקוק בבתי הזיקוק שנבנו על גדות הקישון. ברכת זיצר מנציחה בשמה את ברנקו זיצר, הראשון שניסה לגדל דגים גידול מסחרי בביצות נחל נעמן.

תל אפק

לאחר כל זאת יוליך אותנו השביל אל נקודת המוצא, אך לפני כן מומלץ לפנות דרומה ולעלות לראש תל אפק (תל כורדאני), המזוהה כיום עם העיר המקראית אפק שבנחלת שבט אשר. השם העברי אפק מרמז על אפיקי המים שלמרגלותיו ומכאן מקורו. היישוב במקום נוסד בתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-5,000 שנה) ונמשך גם בתקופת הברזל (התקופה הישראלית). מאוחר יותר, בתקופות ההלניסטית והרומית, עבר היישוב למרגלותיו הצפוניים של התל.

איך להגיע

בצומת עין אפק (כורדאני) שבכביש 4 פונים מזרחה לרחוב התל (כביש 7911 בקריית ביאליק). לאחר כ-1.5 קילומטרים מגיעים לשער השמורה.