חורבת קיאפה - המלצה למסלול טיול באיזור הרי יהודה

חירבת קייאפה המכונה גם ״מבצר האלה״ הוא אתר ארכיאולוגי מרשים הממוקם בעמק האלה – בסמוך לבית שמש, כקילומטר מצפון-מזרח לצומת האלה, בין הערים העתיקות שוֹכֹה ועזקה והוא מסתמן כאחד האתרים הגדולים בממלכת יהודה.

במסלול הטיול לחורבת קיאפה תוזמנו לצעוד במקום בו נערך הקרב המקראי המפורסם בין דוד לגוליית, לטפס למבצר האלה ממנו נשקף נוף מרהיב לעמק האלה ובחורף ובאביב ליהנות מפריחות  ססגוניות ובהן פריחת שקדיות יפהפייה!

תיאור המסלול

נקודת מוצא וסיום: הכניסה מכביש 35 (לא רחוק ממושב זכריה יש פניה ימינה לבאים מצפון). אל דרך עפר שמובילה עד למרגלות התל.

הדרך היא חלק משביל ישראל המספק תצפית מרהיבה על עמק האלה. העמק פרוס בין תל עזקה לתל שוכה ומזוהה עם זירת הקרב בין דוד לגוליית. האזור מאופיין בחורש ים תיכוני מהיפים בארץ, ונציגיו הבולטים כאן הם אלון מצוי ואלת המסטיק. בשטחי הבתה הפתוחים צומחים שיחים ובני שיח אופייניים כגון סירה קוצנית, עוזרר קוצני, אשחר ארצישראלי, קידה שעירה ואלה ארצישראלית. בהליכה יש סיכוי טוב להיתקל בריכוזים של גללי צבאים שלהם תפקיד חשוב עבור הצבאים בסימון טריטוריה והענקת מידע על צבאים אחרים בשטח.

חורבת קיאפה – חורבת קיאפה ניצבת בדרך העולה ממישור החוף לחברון ולירושלים. זהו השער המערבי של ממלכת יהודה. בשנת 2007 החלו כאן חפירות בראשות הארכאולוג פרופ' יוסף גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. בחפירות נחשפו שרידיה של עיר מבוצרת מוקפת חומת סוגרים. החומה נבנתה מאבנים מגליתיות (ענקיות) במשקל ארבע טונות ואף יותר. חומת העיר נבנתה בסוף המאה ה-11 לפסה"נ והתגלו בה שני שערים, אחד במערב העיר ואחד בדרום-מזרחה. השער המערבי שוחזר בחלקו. האתר היה מיושב זמן קצר בתקופת הברזל ולא נמצאה בו קרמיקה פלשתית. מאוחר יותר, בתקופה ההלניסטית הקדומה, הוא יושב מחדש. 

בחורבת קיאפה התגלה אוסטרקון (חרס נושא כתובת) באורך 16.5 ס"מ וברוחב 15 ס"מ. על החרס נמצאו חמש שורות כתובות בדיו משמאל לימין בשפה העברית, באלף-בית פרוטו-כנעני. לפי דעת החופר באתר וחוקרים אחרים זאת הכתובת העברית הקדומה ביותר שנמצאה עד כה. זמנה הוא המאה ה-10 לפסה"נ לכל המאוחר. הכתובת מקוטעת ועוסקת במצוות חברתיות ככל הנראה.

עד כה לא נמצא בחפירות בארץ ישראל יישוב מקראי בעל שני שערים. ממצא זה העלה בחוקרים סברה שבחורבת קיאפה שכן היישוב המקראי שעריים (שני שערים), הנזכר במקרא בקרבת עמק האלה והערים שוכה ועזקה: "ירמות ועדולם ושוכה ועזקה ושעריים…" (יהושע טו 35–36). שעריים נזכרה גם בתיאור קרב דוד וגוליית. אחרי שדוד הרג את גוליית בעמק האלה נסוגו הפלשתים דרכה: "ויקומו אנשי ישראל ויהודה ויריעו, וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון, וייפלו חללי פלשתים בדרך שעריים עד גת ועד עקרון" (שמואל א' יז 52).

מחורבת קיאפה יורדת דרך עפר דרומה לעמק שיצר נחל האלה. העמק מעובד כולו, בעיקר בכרמי גפן ובמטעי שקדים. רק ערוץ הנחל מעוטר עצי שיטה מלבינה, והם נראים היטב מדרך העפר המובילה מזרחה לרחבת החניה שבקיבוץ. דרך העפר עוברת בין מטע השקדים מדרום למורדות הגבעות מצפון לו. אפשר לעצור למנוחה קלה רגע לפני סיום המסלול בחורשת אקליפטוס קטנה. 

בעבר היה העמק מכוסה כולו בסבך עצי שיטה מלבינה. זהו עץ קוצני בינוני בגודלו, אופייני לסוואנות הלחות יחסית של מזרח אפריקה ומערבה. העץ צומח בכמה ריכוזים במישור החוף, בנחלי שפלת יהודה ובעמקי הצפון. בארץ, השיטה המלבינה כמעט אינה מייצרת זרעים. העץ מתרבה בזכות כושרו לייצר נצרים משורשיו, והנצרים צומחים ומתפתחים לעצים. זו הסיבה שהשיטה המלבינה יוצרת סבכים בכל מקום שבו היא מתקיימת. בעמק האלה נכרתו רוב העצים כדי לפנות שטח לגידולים חקלאיים ורק על גדות הנחל, במקום שאינו נוח לעיבוד, נותרו עצים יפים זכר למעשה בראשית.

איך להגיע

נקודת מוצא וסיום: הכניסה מכביש 35 (לא רחוק ממושב זכריה יש פניה ימינה לבאים מצפון). אל דרך עפר שמובילה עד למרגלות התל..

הערה

יש ללכת על שבילים מסומנים בלבד או על דרכי עפר רחבות