אדמוניות, בית כנסת עתיק ופסגות הרים - המלצה למסלול טיול אביבי בגן לאומי ברעם ושמורת טבע הר מירון

12.06.2019

הגליל העליון מציע למטייל שפע של חוויות, נופים מרהיבים, מורשת, תרבות, מים ופריחה.
את טיולינו נתחיל במרום הגליל - בגן לאומי ברעם, הסמוך לקיבוץ ברעם. משם נמשיך אל שביל האדמוניות בשמורת הר מרון.

בית כנסת ברעם. צילום: דורון ניסים
הר מירון
אדמונית החורש בשמורת טבע הר מירון. צילום: אמנון נחמיאס
: 2

משך המסלול : כ- 6 שעות


המסלול משלב נסיעה ברכב והליכה


הטיול בברעם בדרגת קושי קלה,


הטיול בשביל האדמוניות בדרגת קושי בינונית


 


תכנון – למדו מראש את אופי המסלול, אורכו, דרגת הקושי שלו, דרכי הגישה והציוד הנדרש. התאימו את מסלול הטיול לגיל המטיילים ולכושרם הגופני.


מפה – למדו מראש את המסלול וצאו לשטח מצוידים במפת טיולים וסימון שבילים של אזור הטיול.


אור – תכננו את הטיול שיסתיים בטרם חשכה. אם נקלעתם לחשכה עצרו במקומכם, הישארו בציר הטיול והזעיקו סיוע בטלפון.


שיקול דעת – לכו אך ורק בשבילים מסומנים. ותרו על הטיול בימי שרב ובימים שבהם קיימת סכנת שיטפונות.


ציוד – הצטיידו בכמות מספקת של מים ומזון, לבוש מתאים, נעלי הליכה, קרם הגנה, כיסוי ראש וטלפון נייד עם סוללה טעונה.


עדכון  עדכנו את הקרובים לכם בפרטי המסלול המתוכנן. השאירו הודעה על חלון הרכב ובה פרטים על המסלול שלכם, מס' טלפון מספר המשתתפים בקבוצה ולוח זמנים משוער.


טבע  שימרו על הטבע ואל תשאירו עקבות בשטח. קחו את הפסולת עמכם לבל תגרום נזק לבעלי חיים. שימרו מרחק מחיות הבר ואל תאכילו אותן.


כניסה עם כלבים – במידה ומותרת כניסת כלבים לשמורה, עליהם להיות קשורים ברצועה. אין להניח לכלבים לשוטט חופשיים.


אנחנו כאן בשבילכם! 3639*


הטיול בברעם קל ומתאים לכל גיל. מסלול ההליכה בשביל האדמוניות בדרגת קושי בינונית ויש להצטייד במפה, מים, נעלי הליכה וביגוד מתאים (עשוי להיות קריר).

תיאור המסלול

כבר בחנייה נוכל לראות את פריחת כליל החורש ובהמשך את פריחתו של עץ הרימון.
נעלה במדרגות ונגיע אל משטח דשא ירוק ומטופח ובמרכזו אחד מבתי הכנסת אשר השתמרו באופן נדיר למעלה מאלף חמש מאות שנה !
לפני הכניסה כדאי לעצור ולהתבונן, תוכלו להבחין בשלושה פתחים בחזית הדרומית. המבנה מרשים ומזכיר מאוד מקדש. אך ע"פ הממצאים והכתובות שנתגלו בו הינו בית הכנסת אשר נבנה בסופה של המאה הרביעית או בתחילת החמישית – תקופת המשנה והתלמוד.

מעל הפתח הימני מתחת לחלון, יוכלו חדי העין לראות כתובת בארמית "בני דאלעזר בר יודן" – כפי הנראה זוהי הקדשה למשפחה אשר מימנה את הבנייה. את הפתח המרכזי מעטר זר ניצחון – סממן רומי מובהק ולצידו התנוססו בעבר שתי אלות- ניקות (חברת NIKE לקחה את שמה מאלות אלו) – אלות הניצחון המכונפות. הדמויות הושחתו לפני שנים רבות.
קיים ויכוח בין חוקרי תקופת המשנה והתלמוד האם סממנים אלו, הזרים ליהדות הנם תוצאה של כפייה דתית של הביזנטים אשר שלטו בארץ, או שמא דווקא עדות לסבלנות והשפעות תרבותיות הדדיות בין הדתות.

בכניסה מימין ניתן לראות בור מים לנטילת ידיים לפני הכניסה לבית הכנסת. כעת נוכל להיכנס. לבית הכנסת היו שתי קומות וקירו הפנימי היה מטויח.
באתר נמצא בית כנסת נוסף שלא השתמר בצורה יפה כל כך. בית הכנסת השני זהה בגודלו לזה בו אנו מבקרים- דבר המעיד על קהילה יהודית גדולה. במבנה השני נתגלתה כתובת הנמצאת כיום במוזיאון הלובר בפריס " (יהי) שלום במקום הזה ובכל מקומות ישראל, יוסה הלוי בן לוי עושה המשקוף הזה תבוא ברכה במעשיו שלום" – לא נותר לנו אלא לקוות כי הברכה תתממש בדורנו.
כדאי לצאת מבית הכנסת ולעלות אל הגבעה לצידו, בראש הגבעה ניצבת כנסייה מארונית.

נסו לזהות את בעל החיים המצוייר על משקוף הכנסייה. ניחשתם? זהו הקנגורו הנושא את צאצאיו בכיסו ומגן עליהם כמו הכנסייה המגינה על מאמיניה.
נעלה על גג המבנה הנמצא מול הכנסייה לתצפית מרהיבה על שמורת הרי מרון הנמצאת סביבנו.
שמורת הרי מרון משתרעת על שטח של כ-100,000 דונם ובה תריסר פסגות המתנשאות לגובה של יותר מ-1000 מטרים, הגבוהה שבהן היא פסגת הר מרון (1208 מ'), אותה ניתן לראות מדרום לנו. מרום הגליל מתאפיין באקלים, חי וצומח הייחודיים לו, על כן ניתן למצוא באזור מינים נדירים, רבים מהם בסכנת הכחדה. ר' משה באסולה מספר על ברעם ב-1521 כי על אחת האבנים בבית הכנסת היה כתוב "אל תתמהו על השלג שבא בניסן, אנחנו ראינוהו בסיוון" דבר המאמת את ייחודו של האקלים באזור בעבר ובהווה.
אם זכינו ביום יפה בטיולנו כדאי לחזור לרכב ולהמשיך לטיול בעקבות האדמונית.

מגן לאומי ברעם נחזור לצמת חירם, בצמת נפנה שמאלה וניסע עד לצמת מירון – בצמת מרון נפנה ימינה ונרד עד לכביש מס' 85. בצמת חנניה נפנה ימינה ולאחר כארבעה ק"מ נפנה שוב ימינה בצמת רמה לכיוון הכפר הדרוזי בית ג'אן. נתפתל עם הכביש כשבעה ק"מ. אנא סעו בזהירות. נסיעה זו ממחישה יותר מכל את אופיים של הרי מרון. תוך זמן קצר נטפס מגובה של כ-300 מטרים ועד לרום של 1000 מטרים !

נמשיך ימינה בעקבות השילוט אל הכפר בית ג'אן אל שביל האדמוניות (לפני היציאה לדרך, מומלץ להתייעץ עם מרכז חינוך והסברה בגליל עליון על פרטי ההגעה לשביל בטל' 6934331 – 04
נעבור את תחנת הדלק בכניסה ונעקוב אחרי סימון שבילים שחור המעטר את סמטאות הכפר. אם זמנכם בידכם, מומלץ לעצור ולבקר בבית המורשת הדרוזית בכפר ולהתכבד בקפה טוב על הדרך. נעקוב אחר הסימונים עד שנחצה את הכפר לכיוון מזרח ונתחבר לדרך עפר לרכב, המסומנת בסימון שבילים כחול. ניסע כשני ק"מ ונגיע לפיצול שבילים כחול – ירוק. אנו נמשיך בשביל הירוק. בסוף הדרך נפנה ימינה לסימון שבילים שחור ונחנה בחניון הר כפיר. לפני שנצא לדרך נעמוד ונשקיף מפסגת הר כפיר אל הנוף המרהיב של בקעת בית הכרם מדרום. מכאן נלך על דרך העפר המסומנת שחור בה עלינו עם הרכב, נפנה שמאלה בדרך המסומנת ירוק, ומייד נראה מימיננו מסלול הליכה המסומן בשחור. נטפס במסלול במעלה הר הילל ונהנה מהליכה בחורש הסבוך. כדאי לפקוח עיניים ולהתבונן סביב – תוכלו למצוא סביבכם שפע של פרחי חורש.

לאחר כ-500 מטרים, נחצה דרך עפר (נא לא להתבלבל, יש להמשיך בשביל השחור), מכאן רבותיי, עליכם לחפש את האדמונית.

האדמונית הפכה למוקד עלייה לרגל בשל יופייה ונדירותה ושמורת הר מרון היא המקום היחיד בארץ בו תוכלו למצוא אותה. גובה הפרח 90-100 ס"מ, צבעו ורוד עז עד ארגמן.

מדובר בפרח גדול שאבקניו צהובים ועליו גדולים. בערבית נקרא הפרח כף אל דב – כף רגלו של הדוב, בשל צורת העלים. האגדה מספרת על זוג צעיר מן הכפר, שרצה להינשא. הורי הכלה התנגדו לנישואין והזוג ברח אל ג'בלת אל ארוס (הר הכלה) הלא הוא הר הילל. כאשר הגיע הזוג אל ראש ההר, פרצה סופת שלגים אשר ניתקה את כל הדרכים אל ההר. הורי הכלה הצטערו וביכו את ביתם בסברם כי אבדה לנצח. לאחר מספר ימים, שככה הסערה ותושבי הכפר יצאו לחפש את הזוג. בהתקרבם לג'בלת אל ארוס, ראו לחרדתם טביעות כף רגל של דוב, המעטרות את השלג. תושבי הכפר עקבו אחר העקבות עד שהגיעו לפתחה של מערה בה מצאו את הזוג הצעיר בריא ושלם. הדוב הסורי (שכבר לא ניתן למצוא בארץ) הוא זה שהביא לזוג מזון בכל ימי הסערה. לזיכרו בכל מקום בו דרך, פרחה האדמונית, הלא היא כף אל דב.

בלטינית נקראת האדמונית פאוניה על שמו של פאון – רופא האלים אשר ריפא בעזרת הצמח אלים רבים במלחמת טרויה. צמח זה נחשב לצמח המרפא הראשון אשר התגלה לבני האדם. ע"פ האמונה לצמח תועלת רבה לסובלים מסיוטי לילה, רוחות רעות, עין הרע, מחלות עצבים, מחלת ירח, מחלת הנפילה והפרעות בכבד. מיותר לציין כי אסור בתכלית האיסור לקטוף את הפרחים המרהיבים!

האדמונית צפויה לפרוח בימיו האחרונים של חג הפסח והפריחה מתשך עד תחילת חודש מאי. לאורך השביל חפשו גם מיני סחלבים בינהם: סחלב אנטולי, איטלקי ומצוייר.
לאחר ההליכה בשביל האדמוניות תגיעו לדרך עפר המסומנת בכחול. פנו ימינה, לכו עוד כעשר דקות ותגיעו אל עין הזקן. כדאי לשבת ולנוח ליד המעין. מכאן יש לחזור בדרך העפר ממנה באנו ולהמשיך בסימון שבילים כחול. הדרך מתנהלת במתינות עד לפיצול שבילים כחול – ירוק. יש לפנות שמאלה בדרך המסומנת ירוק ולחזור לחניון הר כפיר. משך המסלול הטבעתי כשלוש שעות. אפשרות נוספת היא לחזור על פעמינו מן המעין בשביל האדמוניות עד לחניון. לתשומת לבכם נסיעת רכבי 4X4 בדרכים אלו אסורה.
אנו מקווים כי זכיתם לראות ולו אדמונית אחת בפריחתה.

 

איך להגיע

ניתן להגיע לברעם בכביש הצפון (הן מכיוון עמק החולה במזרח- דרך צומת כ"ח והן מכיוון מעלות במערב – דרך קיבוץ סאסא). אפשרות נוספת למגיעים מדרום: מכביש 85 ( עכו – עמיעד) יש לעלות צפונה בצמת חנניה (כביש מס' 866), בצמת מרון לפנות שמאלה, ולפני הכניסה אל הכפר גוש חלב לפנות בעיקול חד שמאלה. בצמת חירם – נפנה ימינה. מכאן יוביל אתכם השילוט אל גן לאומי ברעם.

 

המידע הנמסר כאן הוא בגדר המלצה לטיול בלבד. השימוש במידע הוא באחריות המטייל ועל דעתו בלבד. מומלץ לבדוק לפני כל טיול את תחזית מזג האוויר ואת המבזקים באתר רשות הטבע והגנים, ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני בכל יום עד השעה 16:00 בטלפון 3639*.