גן לאומי תל קדש- הארכיאולוגיה היא רק תירוץ - המלצה למסלול טיול

שעת בין ערביים. זוג מתיישב למרגלות עץ אלה אטלנטית אדיר-ממדים ורב-ענפים. מצד אחד החרמון שראשו לבן. מצד שני לבנון. ובין לבין – מדרונות ירוקים של שיא החורף. השניים אוחזים ידיים ולא זזים מהנקודה שתפסו במשך שעה ארוכה. יש יותר פסטורלי מזה?

נכון, לגן לאומי תל קדש מגיעים בזכות האוצרות הארכיאולוגיים, אבל אלו משמשים כתפאורה הולמת לטיול קצרצר שמתאים במיוחד לחורף ולאביב. בואו להכיר פינת חמד שאליה כיף לשוב בכל פעם שתהיו באזור.

נקודת מוצא: חניית גן לאומי תל קדש

נקודת סיום: בנקודת המוצא

צפו בסרטון שצילם איל שפירא

תיאור המסלול

אז רגע, זה הגליל העליון או הגליל המזרחי? ובכן, הרי נפתלי משתרעים בגליל העליון המזרחי, ואחת הנקודות המרתקות באזור זה מגיע בדמות גן לאומי תל קדש, שנראה כתפאורה של סרט העוסק במסע בזמן. כאילו בכל רגע יגיעו המוני מאמינים וינהרו אל פנים המקדש הקדום, שחלקו נותר על תלו גם כיום.

כאן, באחד התלים הגדולים באזור זה של הגליל, ראוי להיזכר בעיר המבוצרת קדש שפעלה בשטחו של שבט נפתלי. נכון, היו כמה וכמה ערים בשם זה, ולכן המקום שבו אתם מטיילים כיום נבדל מהאחרות, וכונה "קדש בגליל בהר נפתלי". יותר ספציפי מזה לא תמצאו בגליל כולו.

העיר קדש, שנזכרת גם בספר יהושע כעיר מקלט שאליה ברחו בני בליעל, נכבשה בשנת 733 לפני הספירה בידי המלך האשורי תגלת פלאסר השלישי, מי שידוע כשליט שהגלה חלק מעשרת השבטים של ממלכת ישראל. אילו טיטוס, הקיסר הרומאי שהיה ידוע ברשעותו, חנה כאן, לפני שיצא למלחמה ביוחנן מגוש חלב.

כל הרקע הזה נועד כדי להכניס אתכם לאווירה. כי בשיטוט במקום, תגלו שפע מפתיע של רמזים מעברו הסוער של המקום.

מהחנייה של הגן הלאומי, יוצא שביל סלול ונגיש, החולף במוקדי העניין העיקריים של תל קדש. ברגע שתראו שלט של רשות הטבע והגנים המספר על הגן הלאומי, לכו עם השביל ימינה. הוא מקיף את הגן הלאומי, ויחזיר אתכם לאחר שעה קלה אל אותה נקודה. כאן, אי אפשר ללכת לאיבוד. הכל קצר, משולט ופשוט.

למרות שחפירות ארכיאולוגיות נערכו כאן כבר באמצע המאה ה-20, הרי שרק בחפירות שהתקיימו בתל קדש בשנים 2010-1997, נחשף במלוא הדרו מבנה הלניסטי גדול ומרשים. בשנת החפירות האחרונה, אף התגלה כאן מטבע ייחודי, שהוקדש לארסינואי השנייה, נסיכה ומלכה מבית תלמי, ומי שהיתה בתו של תלמי הראשון.

אבל גולת הכותרת היא שרידי מקדש מפואר מהתקופה הרומאית, שהדרו ניכר גם היום. מקדש זה הוקדש לאל הכנעני בעל שמין. הקיר הגבוה ביותר ששרד במקדש מתרומם כיום לגובה של יותר משישה מטרים, ולמרגלותיו תמצאו עמודים בעלי עיטורים, סרקופגים ואבני בנייה שראו ימים יפים יותר. מעריכים שהמקדש נבנה בשנת 117 לספירה בקירוב, ונהרס כ-350 שנים מאוחר יותר, ברעידת אדמה קשה.

בנוסף, בדרככם בשביל הסלול, תתקלו בכמה וכמה סרקופגים, חלקם מעוטרים לעילא. כידוע, סרקופג הוא מבנה אבן קטן ששימש לקבורה, אך מעניין לגלות כי המילה מגיעה מהמילה היוונית סרקוֹפגוֹס, שמשמעותה "אכלן בשר". זאת בשל האמונה שהאבן מכלה את רקמות הגוף.

ובין כל אלו, תגלו פה פינות נהדרות תחת עצי אלה, ואפילו תעלות קשר מימי מלחמת העצמאות. להשלמת התמונה, באביב יקבלו את פניכם פרחי חרצית, כמו גם פרחי אירוס ארם נהריים – גיאופיט יפהפה הפורח בסגול בחודשים אפריל-מאי.

לאחר הסיור בחלק המוסדר של הגן הלאומי, אם תחצו (בזהירות) את הכביש, אל חלקו ה"פראי" יותר של תל קדש, תגלו שרידי מבנים נוספים מתקופות שונות. שימו לב: אזור זה אינו מוסדר ואינו נגיש למתקשים בתנועה.

איך להגיע

הגן הלאומי מצוי בצדי כביש 899 (כביש הצפון), מערבית לצומת ישע. יש שילוט.