נחל צלמון תיכון וחורבת צלמון - המלצה למסלול טיול בגן לאומי נחל צלמון

נחל צלמון נמנה עם הנחלים המעטים בגליל התחתון, הזורמים בכל ימות השנה. בעברו הגיאולוגי זרם נחל צלמון בבקעת חנניה לכיוון מערב. עם היווצרות שבר פקיעין והתרוממות החלק המזרחי של בקעת בית הכרם החל נחל צלמון לזרום דרומה לאורך קו השבר, וקטע הנחל שבתחום גן לאומי צלמון עובר בתוך השבר ממש. השבר קטע את רכס שגור לשניים – הר כמון ממערב והר חוזה ממזרח, ובקטע זה נחשפים בנחל סלעי קירטון וחוואר, שמהם בוקעים עינות צלמון.

באזור המסלול שלנו, משנה הנחל את נתיבו דרומה ולאחר מכן אף מזרחה, כשהוא נשפך לכנרת ליד קיבוץ גינוסר, בין הארבל לנחל עמוד תחתון. למסלול הטיול בחלקו העליון של הנחל ניתן להוסיף צעידה עד חורבת צלמון ולראות שרידי 14 (!) טחנות קמח עתיקות, בוסתנים ופינות חמד בסבך חורש ים תיכוני, מעיינות נובעים שבהם ניתן לשכשך רגליים ואפילו חורבה עתיקה הניצבת בראש גבעה פורחת שעליה ניתן לטפס. שנצא לדרך?

תיאור המסלול בנחל צלמון תיכון

נקודת מוצא: רחבת החניה בכביש 804 (בין סימני ק"מ 7¬-8), כ- 2.5 ק"מ מדרום לצומת רמה.
נקודת סיום: מפגש השביל המסומן כחול עם כביש 804, כ-1.5 ק"מ מדרום לנקודת המוצא. יש לדאוג לרכב מאסף במפגש הנחל עם הכביש, במבואת הכפר סלאמה, או לחזור ברגל לנקודת המוצא.

את המסלול מלווה סימון שבילים כחול, שמוביל אותנו לעבר אפיק הזרימה. עם תחילת ההליכה נבחין בשפע צמחיית גדות נחלים ומים, לצד בוסתנים בהם נטעו עצי תאנה, ערבה, פטל קדוש, גומא, קנה מצוי ואחרים. 

מיד עם תחילת ההליכה נגיע לבריכת מים קטנה, שבה ניתן לשכשך את הרגליים. מקור המים בחלק זה של הנחל הוא עין צלמון, שנובע, כפי שיכולנו לראות מהרכב בדרך, סמוך לבתי הכפר הבדואי הקטן ראס אלנבע (ראש הנביעה), שמשתמש במימיו להשקיית המטעים והבוסתנים.

לאורך הנחל פזורות 14 טחנות קמח, מרובן נותרו רק שרידים. חלק מהטחנות עדיין נראות בשטח, ויש מהן שפעלו עד לשנת 1948. טחנות הקמח נקראו לרוב על שם הישוב שהשתמש בהם, כך אנו יכולים למצוא את טחנת א-סאג'וריה על שם הישוב סאג'ור וכן את טחנת א-ארמיה על שם הכפר א-ראמה. ואכן, הטחנה הראשונה שבה נפגוש היא שרידי טחנת הקמח ראמייה, שהייתה שייכת לתושב הכפר ראמה. מכאן השביל יורד בגדה השמאלית של הנחל ומגיע לעץ חרוב גדול בעל גזע מרשים,  מקום קסום למנוחה. כ-30 מ' מאחורי עץ החרוב נמצא מערה קמורת תקרה ובתוכה חצובים שלושה כוכים גדולים.

 מהמערה עולה גרם מדרגות קצר לעץ חרוב גדול ואחר כך יורד אל שביל הנחל המסומן בצבע כחול. ליד הכניסה, מימין לשביל, משתרעת רחבת תצפית. טחנת הקמח שלמרגלות המצפור נקראת טחנת סג'וריה, משום שבעליה היה תושב הכפר סג'ור.

בהמשך הדרך, בצידו המזרחי של האפיק, נראים קטעים של אמת מים העוברת על גשרונים. האמה הובילה מים לטחנות הקמח שפעלו בנחל. כשהשביל מגיע למקום בו הנחל יוצר שתי בריכות רדודות ויפות כדאי להתבונן בגדתן הימנית. כאן צומחת חורשה של כ-15 עצים גבוהים, בעלי גזעים מחוספסים. אלה הם עצי בוקיצה (אולמוס) שעירה, עץ בר נדיר בישראל. במדרון המסולע הסמוך אליהם פורח באביב צמח נדיר אף הוא – מישויה פעמונית.

לקראת סוף המסלול נקרות בדרכנו עוד שתי טחנות קמח. אחת היא טחנת כראדיה – מבנה בן שתי קומות שהשתמר היטב. משם הנחל יוצר מהקניון לעמק רחב. הבדווים תושבי המקום מגדלים כאן בוסתנים המושקים ממי הנחל. הם מכנים את העמק בשם "משרעה", מילה הקרובה לשורש העברי שר"ע, כלומר משתרע או מתפשט. זה המקור לשמה של טחנת הקמח האחרת – טחנת משרעה, הסמוכה לכביש ומציינת את נקודת הסיום של הטיול.

למעוניינים להאריך לחורבת צלמון

נקודת מוצא: סוף מסלול נחל צלמון תיכון. מפגש השביל הכחול עם כביש 804, ליד הכפר סלאמה.

נקודת סיום: צומת מאגר צלמון (כביש 806 ליד סימן ק"מ 5). 

השביל המסומן כחול נמשך במורד נחל צלמון. לצד הנחל נמצאים שרידי טחנות קמח. לאחר כ-2 ק"מ מתנשאת מצפון (משמאל) הגבעה שבראשה חורבת צלמון. ניתן לסטות מעט מן השביל ולטפס על החורבה. חרבת צלמון היתה עיר בימי בית-שני, שבוצרה בידי יוסף בן-מתיתיהו לקראת המרד הגדול. בהמשך הדרך צומחים כרמי זית ובהם עצים קשישים שזכו להגיע לממדים מרשימים במיוחד.

לאחר עוד כ-3 ק"מ מגיעים לצומת מאגר צלמון, המקום שבו אמור לחכות הרכב המאסף. הצומת נקרא על שם המאגר הסמוך, שנועד לקלוט את מי המוביל הארצי. במאגר יש משאבה, ובימים בהם מים זורמים מהכינרת למרכז הארץ היא מעלה את מי המוביל הארצי מרום 145 מ' מתחת לפני הים לרום 152 מ' מעל פני הים, ומעבירה אותם בתעלה פתוחה דרך בקעת בית נטופה למאגר אשכול.

הערות

• לשבים ברגל לנקודת המוצא, אנא חזרו בנחל ולא לצד הכביש. ההליכה לצד הכביש מסוכנת מאוד!
• אין לשתות ממי הנחל והמעיינות ואין לרחוץ בהם.
•  אנא, כבדו את רכוש החקלאים ואת שדותיהם.
• הלינה בתחום הגן הלאומי אסורה.
• הדיג אסור.