משחרות ליטבתה - המלצה למסלול טיול בשמורת טבע צוקי שיירות

כבר באלף ה-6 לפסה"נ הייתה קיימת בנגב רשת דרכים מסועפת. עדות לאלפי האנשים שעברו כאן הם אתרי הפולחן, החניה והמנוחה שהוקמו והפכו במשך השנים למבני תצפית ונקודות אסטרטגיות עליהן נבנו מצדים ומצודות. 

מסלול הטיול המוצע למיטבי לכת הוא למעשה שביל היורד משחרות ליטבתה, חוצה נחל, עובר דרך נקיקים צרים וסלעים בשלל צבעים ומסתיים במצודה מהתקופה הרומית.

תיאור המסלול:

אל טור השיניות: השביל עובר בין הגבעה שעליה הולך ונבנה כפר הנופש לבין הישוב שחרות, ולאחר כ-700 מ' מגיע לראש המצוק ממנו נשקף נוף מרהיב לעבר ישובי הערבה השוכנים למרגלותיו: יטבתה, גרופית וקטורה, והרי אדום. הפרש הגובה מתחילת הטיול עד סופו הוא כ-450 מ'. כאן, בקטע התלול, השביל מתגבר על הפרש הגובה בכמה עיקולים חדים. כדאי לעצור לאחר כ-400 מ', בעיקול הסלע הגדול ובו סימון השביל המפנה שמאלה. מכאן יש תצפית יפה על השלוחה הקטנה שלמרגלות נקודה זו. שלא כמו הנוף הכללי המשתפל מזרחה, שלוחה זו מתרוממת. על גב השלוחה בולט טור של גלי אבנים. עוזי אבנר, הארכיאולוג שחקר את בקעת עובדה וסביבתה, מכנה את טור גלי האבנים בשם "טור שיניות". טורי שיניות נמצאו בראשי גבעות במקומות רבים בנגב ובסיני. טורים דומים התגלו גם במדבר סהרה, בעבר הירדן ובחצי האי ערב. טורי השיניות שימשו כנראה מוקדי עלייה לרגל, ועל כך מעידים השבילים שעלו אליהם. ייתכן שהם מציינים אתרי קבורה של אישים או אתרים מקודשים. הם הוקמו בצד דרכים עתיקות כדי שההולכים בדרכים יוכלו לעצור ולקיים את פולחנם.

סולמות ונקיקים: לאחר שחולפים על פני טור השיניות, השביל נמשך לתוך נקיק צר ובו עץ שיטה קטן. מכאן צועדים בין קירות חרסית אפורה, מעוטרת ברצועות דקות של גבס לבן. פה ושם נראים גושים גדולים של סלע בהיר, בנויים כעמודים מצולעים. הסלעים נחרצים בציפורן, עדות לכך שהם עשויים גבס. השביל יוצא מהנקיק, עוזב את הערוץ ומטפס במדרון נמוך שמאלה. אחר כך הוא יורד ומתלכד עם דרך העפר העולה מיטבתה לשחרות (סימון שבילים ירוק). ממשיכים ימינה בעקבות סימון השבילים הכחול. תחילה צועדים בערוץ רחב, אך עד מהרה מגיעים למפל סלע. לפניו מציץ מהסלע שיח צלף מצרי ירוק ורענן. עתה יורדים בערוץ בעזרת סדרה קטנה של סולמות מתכת וכבל ביטחון הקבועים בנחל. השביל מוותר על המפל הבא. הוא מקיף אותו מימין, ונכנס לנקיק צר נוסף, שקירותיו בנויים סלע גיר סדוק מאוד ובקצהו עוד מפל. רגע אחד, ההרפתקאות עדיין לא תמו! נכנסים לעוד נקיק יפה, ובו הפתעה: שיח ענק של צלף מצרי המשתלשל מגובה 7 מ' וקצהו מגיע כמעט עד קרקעית הנחל. ביציאה מהנקיק צומחים מספר עצי שיטה, הפזורים לאורך הדרך, עד חניון הלילה של מעלה שחרות (מפגש עם שביל ירוק).

תצפית על יטבתה: השביל חוצה את הערוץ הרחב של אחד מיובלי נחל שחרות ומטפס על הרכס הנמוך המפריד בין הר הנגב לערבה. אורך הקטע לראש הרכס הוא כמעט 2 ק"מ. כאן, כ-120 מ' מעל יטבתה והערבה, יש תצפית על סוואנת עצי השיטה המרהיבה. בין העצים נראית היטב המצודה של יטבתה ואחרי כביש 90 משתרעים מרחבי שמורת טבע חי בר יטבתה, שבה מאוששת רשות הטבע והגנים בעלי חיים בסכנת הכחדה – מקום ששווה ביקור בפני עצמו!

מצד יטבתה: השביל יורד אל עמוד מתח גבוה. הגבעה משמאל מתנשאת מעל מישור הערבה ובולטים בה שני גלי אבן גדולים. יטבתה היה נווה מדבר גדול ובני אדם ישבו כאן ישיבת קבע מאז התקופה הכלכוליתית (אלף 4 לפסה"נ). האדם השאיר אחריו שרידי התיישבות רבים, והשביל עובר בין שני שרידי המבנים הבולטים ביותר: מימין המצודה הרומית, ומשמאל שרידי בית המרחץ של המצודה. סמוך למצודה ניצב מבנה אבן קטן – תחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי. המצודה הרומית הייתה מתחם מבוצר מרובע, ולו ארבעה מגדלי פינה. החומה נבנתה מאבן עד גובה 1.5 מ' ומעליה נבנו נדבכי לבנים. על פי ממצאי מטבעות שנמצאו כאן, נראה שהמצודה מילאה את ייעודה מהרבע האחרון של המאה ה-3 לספירה עד מחצית המאה ה-4 לספירה. כתובת ממלכתית על משקוף השער מספרת שהמצודה נבנתה בימיו של הקיסר דיוקלטיאנוס, ומכאן שהייתה ככל הנראה אחד ממבצרי הלימס (גבול) של הממלכה באותם ימים. בית המרחץ שירת בוודאי את יושבי המצודה.

סיום הטיול: מי שארגן מראש רכב מאסף במצודה, מסיים כאן את הטיול. השאר ממשיכים בעקבות סימון השבילים הכחול אל המחנה הצבאי שמדרום לקיבוץ יטבתה. מהמחנה נסללה לאחרונה טיילת להולכי רגל. הולכים על הטיילת כ-700 מ' ומגיעים למעבר תת-קרקעי. כאן חוצים בבטחה את כביש הערבה ומסיימים את הטיול בפונדק יטבתה. בצדי הכביש תמצאו תחנות אוטובוס לאילת ולצפון הארץ.

איך להגיע

לשחרות: מכביש 12 פונים לכיוון היישוב שחרות. אחרי כ-6.5 ק"מ מגיעים לדרך העולה לכפר הנופש ההולך ונבנה על מקומו של חאן שחרות. הכניסה לשביל היא כ-300 מ' משם, מסומנת בסימון שבילים כחול בדיוק מול שלט הכניסה לשביל ישראל.

ליטבתה: מכביש 90 פונים מערבה ליטבתה. אפשר לחכות למטיילים על כביש הערבה הישן או להמשיך למצודת יטבתה בעקבות סימון השבילים הכחול.