משפחת הספרוסיים SPARIDAE

שם כתב: שירה סלינגרה; ייעוץ מדעי: אורי פריד; איורים: טוביה קורץ. 06.05.2019
אובלד שחור-זנב איור: טוביה קורץ

אובלד שחור זנב

מנוריון, כחלה

Oblada melanura

 

דג כסוף וקטן יחסית עם סימן היכר בולט: על גבעול הזנב שלו כתם שחור עם טבעת לבנה סביבו. הוא נראה בלהקות בגוף המים, לרוב מעל סלעים, במים רדודים עד עומק 30 מטרים. עונת הרבייה שלו במהלך הקיץ, בין החודשים יוני-יולי. דייגים דגים אותו בחכות מהחוף וברשתות עמידה, והוא נחשב דג חכם וחשדן שקשה לתפוס.

גודל: 12–22 ס"מ

 

שישן מסורטט

מרמיר

Lithognathus mormyrus

 

דג בעל חרטום חד וגוף צר עם פסים דקים לרוחבו. חי בלהקות בקרבת החוף עד לעומק 50 מטרים. באורך 12 ס"מ לערך, סביב גיל שנתיים, הוא מגיע לבגרות מינית ועונת הרבייה שלו נמשכת כל הקיץ (מאי-ספטמבר). במהלך חייו משנה את זוויגו מזכר לנקבה (הרמפרודיט). הוא ניזון מרכיכות, סרטנים וקווצי עור (כמו כוכבי ים קטנים) ונדוג בשיטות רבות: רשתות הקפה, ספינות מכמורת, רשתות עמידה וחכות מהחוף.

גודל: 7–20 ס"מ

סרגוס מסורטט

סרגוס

Diplodus sargus

דג זה קיבל את שמו מהקווים הדקים שלרוחב גופו, הנראים כמו סרטוט. אופי הקווים הללו משתנה מפרט לפרט ובהתאם לסביבה בה הדג נמצא. הוא חי בכוכים וסדקים בסלע, עד לעומק 50 מטרים. עונת הרבייה שלו בחורף (ינואר–מרץ) ולאחר הגיעו לבגרות מינית הוא הופך מזכר לנקבה (הרמפרודיט). את מזונו, המורכב בעיקר מרכיכות בעלות שלד חיצוני (קונכיות או צדפות), הוא מפצח באמצעות השיניים הטוחנות החזקות שלו. זהו אחד הדגים הנפוצים בקרבת החוף. נדוג בעיקר ברשתות עמידה אך גם בדיג ספורטיבי – חכות מהחוף או רובי דיג.

גודל: 10–22 ס"מ

סרגוס הפסים

פיג'מה, זברה

Diplodus cervinus

 

שמו העממי והעברי ניתנו לו בעקבות חמשת הפסים העבים שלרוחב גופו. טווח העומקים שלו משתנה עם שלבי חייו: בצעירותו מבלה בלהקות במים רדודים וכשמתבגר מתבודד או נמצא בקבוצות קטנות במים עמוקים יותר, בין 10 ל-50 מטרים. חלק מהפרטים הבוגרים נשארים במים רדודים. עונת הרבייה שלו באביב (אפריל–יולי). הוא ניזון מסרטנים, רכיכות, דגים קטנים וגם מצמחים לעיתים. הדייגים מעלים אותו ברשתות עמידה והוא נדוג בשיטות ספורטיביות מגוונות: חכות מהחוף, מסירה ומקיאק וגם עם רובי דיג.

גודל: 15–40 ס"מ

סרגוס כתפי

ג'אג', סרגוס, חראן

Diplodus vulgaris

 

שמו ניתן לו על שום הכתם השחור הרחב שמעל מכסה הזימים שלו (בקרבת הראש, מעל ה"כתף") וניתן להבחין גם בכתם שחור נוסף על בסיס הזנב. הוא ניזון מרכיכות, סרטנים ותולעים, שאותם מסיר אותם מהסלע ומפצח בעזרת שיניו החזקות. חי באזורים סלעיים בעומק 5 -20 מטרים, אך לעיתים מגיע גם לעומק 70 מטרים. עונת הרבייה בחורף (דצמבר-פברואר) והוא מגיע לבגרות מינית בגיל שנתיים, באורך 15 ס"מ לערך. הדייגים פוגשים בו בדיג רשתות עמידה וגם בדיג עם חכות מהחוף.

גודל: 10–20 ס"מ

ספרוס זהוב

דניס, צ'יפורה, אאורטה

Sparus aurata

 

הספרוס הזהוב, זהו הדניס המוכר, קיבל את שמו מהכתם הזהבהב שבין עיניו. עוד סימן היכר הוא הכתם השחור על החלק העליון של מכסה הזימים. בצעירותו חי בלהקות קטנות באזורים חוליים או באזורים מכוסי צמחייה, עד לעומק 20 מטרים. לאחר בגרותו, בגיל שנה ובאורך כ-18 ס"מ, הוא עובר לאזורים סלעיים בעומק 5–60 מטרים. בהגיעו לבגרות מינית כל הדגים זכרים ולאחר 3 שנים הם הופכים בהדרגה לנקבות. עונת הרבייה בחורף (נובמבר–פברואר). בשנות ה-70 החלו לגדל את הספרוס הזהוב בחקלאות ימית באופן מסחרי. הדייגים יודעים להבחין בדגי הבר, שמוצאם אינו בחקלאות ימית, ומכנים אותם "צ'יפורה" או "אאורטה", כשמם המדעי – Sparus aurata. ישנם כלובי דגים של דניסים בחוות בים הפתוח, ובסערות גדולות פרטים רבים בורחים מהכלובים. הדייגים מצדם יוצאים לתפוס את הדגים, אשר נדוגים בכמויות גדולות בחופים.

גודל: 15–35 ס"מ

ספרוס מצוי

פארידה

Pagrus caeruleostictus

 

קל לזהות את הפארידה על פי הקוצים המוארכים בסנפיר הגב, הנקראים "אנטנה" בפי הדייגים. ניתן גם להבחין בנקודות כחולות על הגוף הוורוד. בזכרים מתפתחת תפיחה גדולה על המצח ואזור הלסתות נעשה צהוב עם הבגרות המינית, בגיל שנתיים. חלק מהנקבות משנות את זוויגן לזכר במהלך חייהם. עונת הרבייה בחורף ובאביב. הפרטים הצעירים חיים באזורים חוליים ואילו הבוגרים באזור הסלע בעומק 100-30 מטרים, בלהקות. דג זה מסוגל לפצח שריוני סרטנים בלסתותיו וניזון גם מרכיכות ודגים. הפרטים הבוגרים נתפסים בחכות, רשתות עמידה ומערכי קרסים, ואילו בספינות מכמורת נדוגים בעיקר הצעירים.

גודל: 15–50 ס"מ