שיקום בית גידול חופי בשמורת הבטיחה

05.01.2020

השתלטות עצי האשל בשמורה עקב היעדר הצפות שינתה את בית הגידול וצמצמה את אוכלוסיות הצומח והחי בו. כריתת האשלים החזירה לביתם הטבעי מיני צומח נדירים וקיני דגים

חוף הזאכי באזור יער האשלים חוף הזאכי באזור יער האשלים, צילם אסף דורי

הבטיחה היא אזור ייחודי בנוף מקווי המים של ישראל המוזן בנחלי הגולן וכולל פלגים, לגונות בעלות דלתות רחבות הנפתחות אל חופי הכנרת ואזורי ביצה המושפעים ממפלס מי הכנרת. בשמורה מתקיימת חברה עשירה ומגוונת של צומח וחי הכוללת אזורי הטלה של דגים, קינון עופות ועוד. מגוון בתי גידול המשתנים שימש בשנים קודמות בסיס לחברה עשירה ומגוונת של צומח וחי. באזור תועדו למעלה ממאה מינים שונים של עופות, שאכלסו את בתי הגידול השונים. מבין היונקים תועדו בין השאר חזירים, נמיות, חתולי ביצה ולוטרות. האזורים המוצפים שבלגונות, בהם צפיפות הסבך משתנה, שמשו אתר לרבייה של אמנונים ולאימון הדגיגים הצעירים.

מבחינה היסטורית אזור שפך הכנרת אופיין בהצפות ונסיגות עונתיות רגילות שהביאו לוויסות אוכלוסיות צומח ושמירה על בית גידול הטרוגני, אך משנת 2000 עקב מפלסי כנרת נמוכים במיוחד התרחב בבטיחה צימוח של עצי אשל. האשלים שהתפשטו גרמו לדעיכה במגוון בתי הגידול שאפיין את האזור וכתוצאה מכך לשינוי באופי המערכת האקולוגית בו. משנפגע ויסות הצמחייה הטבעי הפך בית הגידול להומוגני בגלל צימוח אשלים מתפרץ.

האשל הוא מין מקומי שזרעיו נובטים בקרקע חשופה ולחה ועליו מפרישים מלח שזולג לקרקע. כשהוא משתלט הוא מחשיך את השטח, ממליח את הקרקע ויוצר שכבת רקב. בהיעדר הצפות המווסתות את ההנבטה התבסס לו בבטיחה יער אשלים סבוך שפגע בסביבת הצומח והחי הטבעית.

כריתה ידנית של אשלים בלגונת הזאכי 2012 – צילום א. גבאי

סילוק אשלים הדרגתי והתחדשות צומח וחי בשטח

מטרת הפרויקט (רט"ג בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת תל אביב, המעבדה לחקר הכנרת ובתמיכת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים) היתה שיקום בית הגידול בשמורת הבטיחה על ידי טיפול בממשק צומח – כריתה וסילוק אשלים שהשתלטו על השטח ובחינת התאוששותו (התמקדות בצומח ודגים). הטיפול באשלים בוצע באופן הדרגתי בין השנים 2012-2015, ללא ריסוס והדברה והתבסס על הצפה מחודשת כאמצעי ויסות. במקרה שלא היתה הצפה נעשתה תחזוקה שוטפת על ידי כיסוח מכאני. בנוסף נעשתה הסדרת דרכי גישה וחניוני יום לרווחת ציבור המטיילים, מסלולים לרכבי שטח והפרדה בין שטחי חקלאות לדרכי מעבר למטיילים למניעת נזקים לחקלאים.

בסקר שנערך לאחר סילוק האשלים נבדקו צמחים ודגים ונמצא עושר גדול של מיני צומח באזור ממנו הם הורחקו וכיסוי רחב של מינים חובבי מים. חלק מהמינים הופיעו אך ורק באזור הכיסוח (ולא צמחו בשטח הביקורת עם אשלים). באופן כללי מתוך 56 מינים שנצפו כמעט 90% מהם הופיעו בשטח המטופל לעומת 51% ביער האשלים הנותר (ביקורת). באשר לדגים נמצאה צפיפות גומות קינון גבוהה הרבה יותר באזור הכיסוח לעומת אזורים אחרים. בעומק יער האשלים לא נצפו כלל גומות. המסקנה המתבקשת היא שככל שיהיו יותר קינוני דגים, כך תגדל כמות הדגה בכנרת המהווה מרכיב חשוב במארג המזון והדייג של האגם.

במהלך שנות המעקב הייתה הצפה מלאה בשנת 2013 ובה עצי אשל שנכרתו – מתו. הסקר הצביע על כך שבאזורי הכיסוח חלה התחדשות צומח כולל מינים נדירים ובסכנת הכחדה, ונצפה קינון דגים באזור צומח טבעי מתחדש.

כריתה ידנית של אשלים בלגונת הזאכי 2012 – צילום א. גבאי