פרויקט מסלח'ית לחקלאות מקיימת - בקעת בית נטופה

05/01/2020

הודות לשיתוף פעולה עם גופים שונים וחקלאים מקומיים - בקעת בית נטופה לא יובשה ונשמר אופיו הייחודי של בית הגידול שבו מיני צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה

בית נטופה
בקעת בית נטופה החלקות החקלאיות וההצפה - צילום יפתח סיני

את חשיבותו של הפרויקט הרב-שנתי קשה להעריך ללא הקדמה על ייחודיותה של בקעת בית נטופה כבית גידול. זוהי הבקעה המוצפת האחרונה בישראל, אזור ייחודי של חקלאות מסורתית וערכי טבע נדירים (צומח ובעלי חיים), אך כבר משנות ה-90 מרחפים עליו איומים רבים. בבקעה מתקיים בית גידול לח של שטחים מוצפים, אדמות כבדות ושטחי חקלאות מסורתית שבשוליהם מצוי שיעור גבוה של מיני צמחים נדירים ואנדמיים לישראל וגם בעלי חיים נדירים כמו מיני דו-חיים ועופות. חלק מהצמחים נעלמו ממקומות אחרים, שרדו דווקא פה וחשופים לפגיעה עקב ניקוז, פיתוח חקלאי מודרני וצמצום שטחי גידול.

"הצמחים הנדירים ואלה המצויים בסכנת הכחדה (כמו למשל: לוענית יריחו, מיאגרון אזון, געדה קוצנית, אמניה מצרית) למדו להסתגל לתנאי המחייה במערכת חקלאית מסורתית, אך היכן שעברו לחקלאות מודרנית כבר לא הצליחו לשרוד", מסביר יפתח סיני, לשעבר אקולוג מרחב גליל תחתון. בחקלאות מסורתית מתכוון סיני (שהיה חלק מהאחראים ברט"ג על הפרויקט ועל תכנונו בשנותיו הראשונות) לריבוי חלקות קטנות וצרות המופרדות בשוליים לא מטופלים, שיצרו בית גידול נוסף לצד השטח החקלאי.

בית נטופה – חלקות סקר המינים הנדירים במסלחית 2017-18

החלקות שרובן פרטיות, חולקו שוב ושוב במהלך הזמן בין חקלאים וקרובי משפחה, עובדו ללא חפירה עמוקה של כלים כבדים – וכך נוצר בבקעה פסיפס ענק המורכב מ-14 אלף דונם של שטחים ובתי גידול מגוונים. אופי השטח שונה מאוד משדה חקלאי רחב מודרני המטופל במיכון כבד ולעומק הקרקע. בסקר נמצאו בחלקות כ-70 מיני צומח נדירים מהם גם מינים בסכנת הכחדה.

דו קיום של חקלאות וטבע

אך האיום הגדול על הבקעה הוא הניסיונות לייבשה ולנקזה שהחלו בשנות ה-90 על ידי חקלאים ורשות ניקוז. התהליך נעצר בבית משפט שקבע שלבקעה ערך נופי ויש בה ערכי טבע מוגנים שיש לשמור עליהם ולפיכך להמתין עד שיהיה תכנון מסודר לשטח. בהמשך השקיעה רט"ג בתיווך החשוב של איגוד ערים סחנין,בפיילוט עם מספר מצומצם של חקלאים, שבדק כיצד פעולות סביבתיות שונות משפיעות על השטח. משם צמח הפרוייקט (שהסתיים לאחרונה) בשיתוף הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, שכלל תקציב גדול ומחקר מלווה.

הפרויקט שיתף מספר גדול של חקלאים (80), 150 חלקות ונפרש על פני חמש שנים. במסגרתו נעשו מספר פעולות בשטח של 850 דונם; נבדקו שולי חלקות שונים (בולדרים, גדר, ללא גדר) והשפעת אופי השוליים ושיטת העיבוד על הימצאות מינים נדירים; נבדק שילוב של הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות והוקם גן מקלט – חלקה אליה הועברו צמחים נדירים למטרות הסברה וחינוך. הפרויקט לווה במחקר שבדק הימצאות צמחים נדירים בחלקות שונות של ממשק חקלאי, חתכי צומח בבקעה לניטור לטווח ארוך, סקר קינון תנשמות ועוד.

חשיבות הפרויקט טמונה באופייה המיוחד של הבקעה שאינה שמורת טבע אלא אדמות חקלאיות פרטיות שעוברות בירושה ולכן מחולקות לחלקות צרות וארוכות. למעשה, הדרך היחידה לבצע אותו היתה באמצעות שיתופי פעולה עם החקלאים שתוגמלו וקיבלו אמצעים שונים לביצוע העבודות.

רועי פדרמן, אקולוג מרחב גליל תחתון מאז 2017, מציין שכיום לאחר תום 5 שנות הפרויקט נמשכת העשייה במודל קצת אחר אותו מובילה רשות ניקוז קישון (שהפכה להיות שחקן מרכזי בניהול הבקעה) ורט"ג היא גוף מלווה. במסגרת הפרויקט נעשה תכנון אב לבקעה ותכנון הידרולוגי והתעלה שבמקור נבנתה כדי לנקז את הבקעה, עברה שיפור מבני עם תוספת של בריכות חפורות לצידה, שיהוו בית גידול עבור המינים הנדירים. כחלק מהפרויקט תוכננו 'משקי מודל' שיאפשרו לחקלאים לעבד את האדמה בחלקות קטנות לצד שימור המינים הנדירים, בעיקר של הצומח.

המין הנדיר ארכובית חד-שנתית וחימצה (חומוס) בשדה שבבקעת בית נטופה