הנחיות ליבוא דו-חיים והחזקתם במוסדות אקדמאים

19.11.2018

ע"פ חוק, יבוא והחזקה של דו-חיים מחייבים קבלת היתר מרשות הטבע והגנים. המסמך הנוכחי מפרט את התנאים בהם יותר יבוא והחזקה של דו חיים על ידי מוסדות אקדמאים. כן הוא מציג היבטים ועקרונות עבור שמירה על היגיינה ובטיחות ביולוגית במהלך החזקת דו-חיים בתנאי שבי.

צפרדע נחלים.jpg צפרדע נחלים, צילם דותן רותם

דו-חיים הם קבוצת החולייתנים המאוימת ביותר. על פי הערכות של הארגון המרכזי לשמירת טבע (IUCN) כשליש מהמינים של הדו-חיים נמצאים תחת איום. מחלות מדבקות הן אחד מהגורמים המרכזיים התורמים לדעיכה בגודל אוכלוסיות ולהכחדה של מיני דו-חיים.

גורמי מחלה של דו-חיים מגוונים וכוללים וירוסים, זיהומים בקטריאליים, עובשים, פטריות וטפילים אחרים. לאחרונה, נמצא כי מחלות מתפרצות הנגרמות על ידי שני סוגי פתוגנים, פטריות דוגמת הפטרייה Batrachochytrium dendrobatidis  Bd ונגיפים מקבוצת ה- Iridoviruses  Ranavirus spp הופכים לגורם מרכזי בתמותה של אוכלוסיות בר של דו-חיים בכל העולם. ה Bd נקשרה לדעיכה בגודל אוכלוסיות או הכחדה של למעלה מ- 200 מינים. עבור מחלות אלו מאות מינים נוספים של דו-חיים משמשים כנשאים של גורמי המחלה (ללא סימני תחלואה). לכן לתנאי ההחזקה, ההיגיינה והבטיחות הביולוגית של בע"ח בתנאי שבי קיימת חשיבות גבוהה בהגנה על אוכלוסיות הבר. המקרה רלוונטי במיוחד בישראל, שכן מבין 7 מיני דו-חיים רק אחד אינו בסטאטוס של סיכון, ושלושה מוגדרים בסכנה קריטית להכחדה.

מטרות יבוא והחזקה של דו-חיים במוסדות אקדמאים: יבוא דו-חיים לישראל ע"י מוסדות אקדמאים יותר במקרים הבאים:

  • עבור שמירת טבע, למשל גרעיני רבייה או מחקר המיועד לשימור מינים מקומיים.
  • עבור מעבדות הוראה.
  • עבור מחקר רפואי.
  • לא יותר יבוא ו/ או החזקה של דו-חיים מהמינים המקומיים.

מקור בעלי חיים

  • יותר יבוא של דו-חיים מספקים מסחריים בחו"ל בלבד.
  • יצורף העתק תעודת בריאות בהתאם להנחיות השירותים הווטרינרים.
  • איסוף פרטים של מיני דו-חיים מקומיים מהטבע בישראל יותר למטרות שמירת טבע באופן ישיר בלבד דוגמת מחקר לשימור מינים מקומיים או גרעיני רבייה.

אופן היבוא, החזקה וגורל בעלי חיים

  • יבוא ישיר לאוניברסיטה, ללא מתווך ביניים בישראל.
  • כל בע"ח החיים יוחזקו בבידוד מלא עם הגעתם ועד סוף הפעילות.
  • בתום הפעילות כל בע"ח יושמדו בהתאם לתקנות חוק צב"ח
  • כל תקופת ההחזקה תבוצע הקפדה על היגיינה ובטיחות ביולוגית, כמפורט בנספח 1.

היתרים ודיווח

  • נדרש אישור ועדת אתיקה של המוסד הכולל שמות המינים וכמות הפרטים.
  • נדרש היתר יצוא של המדינה המייצאת המעיד שהפרטים המיובאים גודלו בשבי.
  • עבור קבלת היתר מרט"ג יש להפיק מסמך מפורט המתאר את ההיבטים הבאים:
    • סיבה לייבוא דו-חיים
    • מקור יבוא הפרטים
    • מספר פרטים הנדרשים
    • משך החזקה
    • כתובת ותאור המתקן או מעבדה בהם יוחזקו ופרטי התקשרות עם אחראי המתקן.
    • תיאור מפורט של התנאים בהם יוחזקו, בכלל זה היבטים של היגיינה ובטיחות ביולוגית שננקטים בתקופת ההחזקה והעבודה עם בעלי החיים.
    • תיאור אופן השמדת בע"ח בתום הפעילות ומי אחראי לביצוע (פרטים ותנאים להתקשרות).
  • בתום הפעילות וכתנאי לחידוש היתר יוגש לרט"ג דיווח הכולל את ההיבטים הבאים:
    • מועד הגעתם של בע"ח לאוניברסיטה.
    • מספר הפרטים שהתקבלו.
    • משך החזקה.
    • מועד השמדה.
    • אירועים חריגים דוגמת תחלואה או תמותה, טיפול שניתן וממצאי בדיקות שבוצעו.

נספח 1: הנחיות לשמירה על היגיינה במהלך עבודה עם דו-חיים

להלן הנחיות כלליות להחזקה של דו-חיים בתנאי שבי וטיפול בהם. ביצוע ההנחיות הנ"ל יתרום לשמירה על היגיינה במטרה למנוע ולבקר התפרצות מחלות בין בע"ח בתוך מתקן ההחזקה ולמנוע הפצה של מחלות לאוכלוסיות הבר.

החזקה של בעלי חיים:

  • תנאי ההחזקה (למשל גודל מכלים, נפח מים, משטר תאורה, טמפרטורת המים) יהיו אופטימליים לכל מין.
  • אוכלוסיות של בע"ח ממקור שונה יוחזקו בנפרד אחד מהשני ומבע"ח אחרים. בחדר בו מוחזקים מספר מינים יש לאכסן את המינים השונים במכלים נפרדים.
  • המעבדה או חדר האכסון יכלול מתקנים דוגמת מתלים, מדפים ורצפה שניתן לשטוף ולחטא בקלות ויעילות. יש לתכנן לוח זמנים קבוע לשטיפה ולחיטוי כל המשטחים החשופים לבעלי החיים.
  • מכלי האכסון וההובלה יהיו עשויים חומרים שניתן לשטוף ולחטא בקלות וביעילות. חומרים שאינם נקבוביים דוגמת זכוכית, פיברגלס או פלסטיק מומלצים. טרם אכלוס דו-חיים, יש לשטוף היטב את המכלים, לחטא, לשטוף שוב במים ולייבש באופן מלא. יש לחזור על אותה פרוצדורה לאחר ריקון המכלים וטרם האכסון שלהם. תיאור שיטות חיטוי מוצגות בטבלה להלן.

ציוד:

  • יש להבטיח שבחדר ההחזקה ובמעבדות ימצא ציוד ייעודי המשמש לטיפול בדו-חיים בכלל זה כלי עבודה, כפפות, ולבוש.
  • בעת עיסוק עם דו-חיים בוגרים או בעת ניקוי המכלים יש להשתמש בכפפות לטקסט או ויניל, ללא אבקה. במקרה של לרוות וראשנים יש להשתמש בכפפות ויניל שטופות בלבד. אם נעשה שימוש בכפפות עם אבקה יש להקדים ולשטוף את האבקה טרם השימוש. יש להחליף כפפות במעבר בין אוכלוסיות או מכלים.
  • לפני עיסוק עם בע"ח ובתום הפעילות יש לוודא שכל הציוד, בכלל זה ציוד מעבדה, כלי אכסון וביגוד מגן עברו חיטוי ולאחר מכן יובשו באופן מלא. הנחיות חיטוי מפורטות בהמשך.
  • ככל שניתן מומלץ להשתמש בציוד מתכלה (במקום חיטוי כלים רב פעמיים).
  • לאחר החיטוי יש לשטוף את הציוד במים נקיים. יש לוודא שלא נותרו שיירים של חומר חיטוי על הכלים ולאפשר לאחר מכן ייבוש מלא.
  • אין למחזר אביזרים אורגאניים נלווים למכלי החזקה דוגמת עובש, קליפות עצים, ענפים או צמחים או להעבירם בין מכלים. אביזרים אלו קשים לחיטוי ומשמשים וקטורים להעברה של פתוגנים. אביזרים נלווים מחומרים שאינם נקבוביים דוגמת קערות מים ומחסות פלסטיק ניתן ליישם פרוטוקול חיטוי בטרם שימוש חוזר בהם.

טיפול במים

  • קיימת חשיבות גבוהה לטיפול במים במתקן המיועד להחזקה בשבי של דו-חיים. במקרים רבים, מים שאינם מטופלים משמשים וקטור מרכזי להפצה של פתוגנים. למשל Bd ניתן להפצה והדבקה בטיפה אחת של מים.
  • במים הנכנסים יש לטפל ולסלק שאריות כימיקלים (למשל כלור) באמצעות סינון בפחם פעיל, תוספים, אוורור המים, פילטרים או קולונות מחליף יונים או אוסמוזה הפוכה.
  • יש למנוע מגע של מים היוצאים ממכלים של גידול והחזקה עם מכלים אחרים. באופן כללי אם המים היוצאים מהמתקן כפסולת מועברים ישירות למפעל טיפול בשפכים, כפי שקיים במרבית המקרים בישראל, הסיכון להפצה של פתוגנים לאוכלוסיות הבר היא נמוכה. בכל מקרה אחר יש לאסוף ולרכז את הקולחים, לסנן ולטפל בהם לפני הפינוי.

פרוטוקולים ופעילות במתקן

  • על הטכנאים/מגדלים של בע"ח להניח כי כל בע"ח השוהים במתקן נושאים מחלות בעלות פוטנציאל לסכן את אוכלוסיות אחרות במתקן ואת אוכלוסיות הבר בישראל. לכן, גיבוש ויישום של פרוטוקולים ונהלים וניהול פעילות שגרתית בבסיס יומי יכול לסייע מאוד במניעת תחלואה והפצה של מחלות.
  • יש להתחיל את הטיפול בבע"ח מתרבים או בעלי חשיבות שימור גבוהה. כן יש לטפל תחילה בבע"ח ששוהים במתקן תקופה ארוכה, שאינם מראים סימני תחלואה או שנבדקו לנשאות של מחלות (Bd ו RV). בע"ח חדשים במתקן, שעדיין נמצאים בבידוד, יטופלו אחרונים.
  • בתחילת יום עבודה יש לבצע תצפית על כל בע"ח השוהים במתקן במטרה לזהות בעיות פוטנציאליות דוגמת תחלואה או תמותה. במקרים אלו יש לבצע טיפול באופן מידי (על פי הנחייה של ווטרינר). במקרה של תמותה יש לבצע בדיקה לזיהוי גורם התמותה. בכל מקרה של זיהוי פרטים חולים או מתים יש לעדכן איש קשר ברט"ג.

פרוטוקול לחיטוי: מבוסס על פרוטוקולים שנמצאו מתאימים לחיטוי של פתוגן הגורם לרנוירוס ובקטריומיקוזיס בדו-חיים

אביזר חומר ריכוז משך חשיפה
ידיים אתנול 70% מגע של דקה אחת או יותר

לאחר מכן לאפשר ייבוש מלא

ציוד, וביגוד מגן *Virkon S תמיסה 1 מ"ג/מ"ל 5 דקות
ציוד וביגוד מגן אתנול 70% דקה או יותר
ציוד וביגוד מגן אקונומיקה ביתית 3% השרייה למשך רבע שעה
כלים קטנים חימום 60 מ"צ חצי שעה או יותר
כלים קטנים אוטוקלב
בגדים, תיקים, בדים השרייה או כביסה 60 מ"צ או יותר לפחות רבע שעה
  • לאחר החיטוי יש לשטוף את הציוד במים נקיים. יש לוודא שלא נותרו שיירים של חומר חיטוי על הכלים ולאפשר לאחר מכן ייבוש מלא.