רכס הכרמל וחולות ניצנים מעל, ובתוך הים – שמורות ימיות ראש כרמל ואבטח

שם כתב: רותי יהל, אקולוגית ימית, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים וניר אנגרט, מנהל אגף תכנון 02.12.2018

קשה לדמיין שתי סביבות ימיות שונות כל כך זו מזו: האחת – צפונית, סלעית, מכוסה מרבדים של אצות ירוקות, גני ספוגים מרהיבים ומושכת אליה צבי ים, חתולי ים, דגים מקומיים ולהקות של דגים חולפים; והאחרת – דרומית, בעלת קרקעית חולית ורק במאמץ ניתן למצוא בה את שלל הדגים, הצדפות, הקיפודים והסרטנים המסתתרים. אבל שיט ומבט על פני המים יגלה לנו קבוצת דולפינים צבעוניים המשחקים בעליזות וששמם, "דולפין מצוי", אינו מסגיר שלמעשה מדובר במין נדיר מאוד.

גן הספוגים בראש הכרמל, בעומק 100 מ' (צולם על ידי טל אידן, ד''ר סיגל שפר ופרופ' מיכה אילן, המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת''א, באמצעות רובוט התת ימי מספינת המחקר Mediterranean Explorer של עמותת Eco-Ocean).jpg גן הספוגים בראש הכרמל, בעומק 100 מ'. צילום: על ידי טל אידן, ד''ר סיגל שפר ופרופ' מיכה אילן, המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת ת''א, באמצעות רובוט התת ימי מספינת המחקר Mediterranean Explorer של עמותת Eco-Ocean

קל יותר להבין את השונות אם מסתכלים מתוך הים החוצה, ליבשה, ומגלים שהשמורה הצפונית שוכנת לחופה של עיר הנמל חיפה, על מורדותיו הסלעיים והירוקים של רכס הכרמל הנמשך מערבה לתוך הים, והוא ראש היבשה הגדול ביותר המתמשך מערבה לים התיכון הישראלי; ואילו השמורה הדרומית אינה אלא המשכה הימי של שמורת החולות היבשתית – שמורת חולות ניצנים.

תוכנית המרחב הימי של ישראל, המקודמת על ידי מנהל התכנון, מאפשרת קידום של שמורות אלה להכרזה, ובשנה האחרונה, בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע וקואליציית "אנשי הים התיכון", אכן קודמו שתי התוכניות בוועדות התכנון המחוזיות חיפה ודרום, ושמורת ראש הכרמל אף אושרה בוועדה ארצית (ולחו"ף), הבוחנת תוכניות במרחב החופי והימי של ישראל.

שמורת ראש כרמל תהווה את המשכה המערבי והצפוני של שמורת הטבע הימית "שקמונה", הנפרסת לאורך חופיה של חיפה מתל שקמונה בצפון (סמוך למכון המחקר "חקר ימים ואגמים", המבנה השוכן על קו המים ממש ומוכר לכל מי שעובר בסביבה) ועד לאזור מסעדת מקסים בדרום. שלל הנתונים והממצאים שנאספו על שטח ים זה רב ומרשים. חוקרים רבים חברו למאמצי איסוף המידע על אודות השטח שבו מוצע להכריז את שמורת ראש הכרמל – אזור שכמעט לא נחקר עד לאחרונה והצריך שימוש באמצעי מחקר וטכנולוגיה חדשניים.

באזור הרדוד של השמורה, שבו ניתן לבצע צלילות מחקר, נערכו סקרים ומחקרים על ידי המעבדה לאקולוגיה בחקר ימים ואגמים בראשות ד"ר גיל רילוב. הסקרים תיעדו את מרבדי האצות והשונית העשירה על ראש הכרמל. מרבדי מזון אלה מושכים אליהם צבי ים רבים, כפי שהתברר מאיתור צבי ים שמושדרו במשדרים לווייניים על ידי ד"ר יניב לוי במרכז ההצלה לצבי ים של הרשות. במהלך הסקרים אף התגלה אתר רבייה של טריגונים (חתולי ים), המגיעים אליו בהמוניהם למופע ראווה של חיזור והזדווגות. כשמעמיקים על רכס הכרמל לכיוון מצוקיו המרשימים, הגולשים בתלילות בעומק של כמאה מטר מתחת לפני הים לקרקעית עמוקה עוד יותר, מתגלים לפנינו (למעשה לרובוט המשוכלל שנשלח לקרקעית הים ושולח צילומים בזמן אמת לספינת האם) גני ספוגים צבעוניים ומרהיבים ביופיים, המהווים בית גידול למינים שונים של דגים (בעיקר נצפו שם להקות זהובות של פזית ים תיכונית), חשופיות יפהפיות, כוכבי ים וגם להקות חולפות של דגי סריול אטלנטי ("אינטיאס"), הנמשכים למזון הרב המצוי כאן בחולפם לאורך חופי ישראל. את העושר הרב הזה ואת ההרכב הייחודי של בעלי החיים המצויים כאן תיעדה טל אידן, השוקדת כיום על עבודת הדוקטורט שלה בנושא זה יחד עם פרופ' מיכה אילן וד"ר סיגל שפר מהמעבדה לספוגים באוניברסיטת תל אביב.

גם עופות ים ויונקים ימיים נמשכים לאזור ראש הכרמל, ותועדו בו 13 פרטים ממינים שונים המוכרים במרחב הימי הישראלי: 12 מיני לווייתנאים וכלב ים אחד (כלב הים הנזירי, המצוי בסכנת הכחדה). הנתונים נאספו על ידי מתנדבי עמותת מחמל"י (המרכז לחקר וסיוע ליונקים ימיים בישראל) ורשות הטבע והגנים, וכן על ידי ד"ר מיה אלסר מהעמותה. על כמה מעופות הים הנצפים כאן הצביע עבורנו אסף מרוז, ואף על המינים החשובים ביותר: היסעור הגדול והיסעור המצוי.

מקומה של השמורה סמוך לאזור נמל רווי תשתיות, התכנון להקמת תשתיות נוספות באזור, ציוד הדיג הרב שנמצא על קרקעית השמורה ומעיד על הפגיעה בבתי הגידול של ראש הכרמל – כל אלו מחייבים הגנה על בתי הגידול הרגישים והייחודיים שבשטח השמורה המוצעת.

ובאותו זמן בדרום, השמורה הימית אבטח שוכנת בין שתי ערים רוויות בתשתיות ימיות: אשקלון בדרומה ואשדוד בצפונה, והיא המשכן המערבי והעמוק של שמורת חולות ניצנים ביבשה ושל השמורות הימיות ניצנים צפון ודרום, הצמודות לקו החוף. מכאן ועד למרחק 7 ק"מ מקו החוף נפרסת קרקעית חולית בהירה, שמקורה בגרגרי הקוורץ המוסעים באמצעות הזרמים והגלים מאזור הנילוס לאורך חופי הים התיכון. אם תפליגו בשטח השמורה המוצעת סביר שתזכו לצפות בלהקת הדולפינים המצויים המוכרת כאן זה מספר שנים, למרות היותם מין נדיר ביותר בים התיכון. להקה זו מונה כ-20 דולפינים וראויה בהחלט לכינוי "להקת הבית" של השמורה בשנים האחרונות. בכל השנים האלה הלהקה מנוטרת על ידי פקחי רשות הטבע והגנים ומחמל"י. אזור השמורה הימית המוצעת "ים אבטח הרחבה" עשיר גם בצבות ים ירוקות – מין נדיר המצוי בסכנת הכחדה – וכן בצבות ים חומות.

דולפין מצוי בשמורת ים אבטח. צילום: אביתר בן אבי

מתחת לקרקעית הים התגלו כמאה מינים שונים של דגים, בהם דגי הקרקעית סולית מצויה וסנדל פזלן, ודג ה"צולל" לתוך הקרקעית ומסתתר בה – להבי (מלשון להב, סכין) ים תיכוני, ועוד מינים רבים של חסרי חוליות דוגמת צדפות וקיפודים מתחפרים. על פני הקרקעית ניתן למצוא מניפות ונוצות ים. רובו של השטח "נחרש" במשך שנים רבות על ידי מכמורתנים שהפכו את קרקעית הים, אבל כושר ההשתקמות של הסביבה החולית ואספקת חול חדש מהדרום יסייעו בשיקומה המהיר. בחלקה הצפוני של השמורה המוצעת מצויה שונית סלעית עשירה, נדירה מאוד בחופים הדרומיים של ישראל בים התיכון. השונית נסקרה על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה בצלילות עומק טכניות בראשות ד"ר שי אינווינדר ונמצאו בה דגים בכמות ובעושר קטנים מהצפוי, אך גם עליה, כמו בראש כרמל, נמצא ציוד דיג נטוש רב.

נוצת ים בקרקעית החולית. צולמה באמצעות רובוט תת ימי. צילום: רמי צדוק וד"ר אורית ברנע

שתי השמורות – ראש כרמל ואבטח – ייתנו מענה לשימור סביבות ימיות שונות בים התיכון בדרך לעתיד ימי בריא יותר. התקדמנו, שכן שתי התוכניות יופקדו בקרוב להתנגדויות הציבור, ועם זאת הדרך עדיין ארוכה לשמורות טבע מוכרזות, מנוהלות, ממומשקות, מפוקחות ומנוטרות.

נודה למיקי לדל ממחוז צפון, מתכנן שמורת טבע ראש כרמל, וכן למירה הולדר (אבנרי) ממחוז מרכז, מתכננת שמורת טבע אבטח, לאביטל כשריאל, שהכינה את התוכניות, ולאנשי המחוזות על קידומן המשותף.