אנרגיה בים – ניצול משאבי הגז הטבעי לצד שמירה על הסביבה הימית

משרד האנרגיה חרת על דגלו את השמירה על הסביבה, וחלק בלתי נפרד מהחתירה לכך הוא שימוש במשאבים אלו. לפיכך אחד היעדים העיקריים של יחידת הנפט במינהל אוצרות הטבע, הממונה על איתור משאבי טבע חדשים ועל שימוש יעיל במשאבים הקיימים, הוא שמירה על הסביבה וצמצום הפגיעה בטבע.

לצורך זה הוקם בשנת 2011 אגף הסביבה. האגף אמון על ניסוח התקנות הסביבתיות וכתיבת הנחיות סביבתיות למפעילים במסגרת חוק הנפט, תקנותיו, שטרי החזקה לחברות והנחיות הממונה על ענייני הנפט, ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה. העיסוק המתמשך בסביבה הימית, בשמירה עליה, במחקר ימי ובניטור הביאו לידי החלטה שיש להרחיב את מעגל בעלי המקצוע במינהל אוצרות טבע, ואכן מ-2017 מועסק במינהל אקולוג ימי.

ב-2012, שנת שיא העניין בגילויי הגז הטבעי במימי הים התיכון, החליט המשרד לעשות "סטופ", לעצור את תהליכי קבלת רישיונות החיפוש ולחשוב שוב ביתר התעמקות על חלוקת הרישיונות. חשיבה זו הולידה החלטה לעשות סקר אסטרטגי סביבתי (סא"ס) לחיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים. הסקר נועד להיות כלי עזר לקביעת מדיניות משרד האנרגיה, ומטרתו הייתה בראש ובראשונה למצוא איזון בין הצורך לפתח את משאב הטבע החשוב שהתגלה לבין הצורך להגן על הסביבה.

בסקר שהוביל המשרד, הראשון מסוגו בישראל, בוצעו גם סקרי רקע ראשוניים במרחבי המים הכלכליים, פורסמה לראשונה מפת בתי הגידול, נעשתה סקירה מקיפה של ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות ונקבעו המלצות בסיס לפעילות הפיתוח, וכל אלו השפיעו על המדיניות הממשלתית במים הכלכליים. למשל, הוכרז כי כל שטחי המים הכלכליים הם אזורים בלתי ידועים וחדשים לפיתוח, ולפיכך מחויב המפעיל לבצע סקרי רקע ולהכין מסמכים סביבתיים לפני כל פעילות בים. כמו כן נקבע כי משלב אישור הסקר ועד עדכונו תיעשה פעילות החיפוש אך ורק אחרי קו שבעה ק"מ מהחוף, כדי להגן על בתי הגידול הרגישים במים הרדודים. בבתי הגידול של הים הפתוח נקבעו מגבלות מקום וזמן לפעילות כדי לא לפגוע באזורי שיחור למזון של דולפינים בקניון אכזיב, וכדי לא להפריע לצבי הים בעונות הרבייה וההטלה.

עיקר הפעילות של אגף הסביבה מתרכז באזור המים הכלכליים שבהם משרד האנרגיה הוא הרגולטור העיקרי. משרד האנרגיה עובד בשיתוף פעולה נרחב והדוק עם המשרד להגנת הסביבה, ולמעשה ההנחיות הסביבתיות למפעילים מנוסחות וניתנות במשותף. מכיוון שעשויה להיות השפעה על הסביבה בכל שלבי החיפוש וההפקה, הרגולציה הישראלית מלווה שלבים אלו לכל אורכם (איור 1), ומשרד האנרגיה הוא הרגולטור היחיד בשלבים הראשוניים של אישור המפעיל ומתן הרישיון לחיפוש. עם ההתקדמות בפרויקט והגשת בקשה לקידוח חיפוש הולכת וגוברת מעורבותו של המשרד להגנת הסביבה (בעיקר של היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית). לצד הדרישה וההנחיות המשותפות לסקרי רקע ולהכנת מסמך סביבתי, ישנם כמה היתרים הניתנים לבעל הרישיון באופן בלעדי וישיר על ידי המשרד להגנת הסביבה: היתר רעלים לאוניית הקידוח, היתר הזרמה לים, ואישור לתוכנית החירום המפעלית בכל הקשור לשפכי שמן ולזיהום הים.

אם מתגלה גז טבעי והדבר מוכרז כתגלית, קרי כמויות מסחריות בנות ניצול במאגר הגז, בעל הרישיון מבקש חזקה על השדה ועליו להכין תוכנית לפיתוחו ולהפקת המשאב. בזמן הפיתוח משרד האנרגיה ממונה על הפיקוח ההנדסי והבטיחותי ומפקח יחד עם המשרד להגנת הסביבה על כל מה שקשור לסביבה. את ההנחיות לסקרי הרקע ולמסמכים הסביבתיים הנדרשים בשלבי פיתוח השדה, דהיינו קידוחים, הנחת התשתיות והקמת מתקן ההפקה, מנסחים משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה והן ניתנות למפעילים במשותף. פיתוח השדה וכן הקמתו ותפעולו של מתקן ההפקה הם תנאי לקבלת ההיתרים הנדרשים בקידוח החיפוש. יתר על כן, מתקן ההפקה גם נדרש לקבל היתר פליטה מאגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה.

המסמכים הסביבתיים הנדרשים לקידוחי חיפוש או בתוכנית הפיתוח דומים במבנה שלהם לתסקיר השפעה על הסביבה. ההנחיות למסמכים ולסקרי הרקע מופיעות באתר משרד האנרגיה ואלו עיקריהן: תיאור המצב הקיים של הסביבה הימית שבה דנה הבקשה, חלופות למיקום ולטכנולוגיה והסבר להעדפת החלופה המוצעת, תיאור הפעולות הנובעות מן הבקשה והערכת ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות שלהן, ולבסוף אמצעים למניעתן או למזעורן של השפעות אלו. המסמכים עוסקים בהשפעות האפשריות של הזרמה לים, פליטות לאוויר, מפגעי רעש ואור וסכנת שפכי נפט בכל שנות הפרויקט.

הפיקוח על המפעיל נעשה על ידי המשרד להגנת הסביבה מתוקף ההיתרים השונים שהוא מנפיק, וכן על ידי משרד האנרגיה מתוקף חוק הנפט ותקנותיו ומתוקף שטר החזקה וההנחיות של הממונה על ענייני הנפט. במקרים מסוימים, שבהם מתקן ההפקה נמצא במים הטריטוריאליים, מוסדות התכנון הם המנפיקים את היתרי הבנייה והפיקוח על ביצועה מתוקף חוק התכנון והבנייה.

בנוסף לפיקוח ובהתאם להמלצות הסא"ס, משרד האנרגיה מתקצב חלק גדול מתוכנית הניטור הלאומית וכן תומך במחקרים לסגירת פערי הידע הגדולים בכל הנוגע לים התיכון, כפי שעלו בסא"ס.

איור 1. חלוקת אחריות ומתן אישורים בין משרדי האנרגיה והגנת הסביבה. במרכז השלבים השונים בפעילות סקטור הגז הטבעי, החל משלב החיפוש וכלה בהפקה ובנטישת השדה. לאורך השלבים השונים (משני הצדדים) ניתן לראות מעורבות משתנה של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה. פעילויות מסוימות הן באחריות בלעדית של אחד המשרדים ופעילויות אחרות הן באחריות משותפת.

רגולציה סביבתית ישראל (1), רגולציה סביבתית ישראל (1)

הכותב מרכז את הרגולציה הסביבתית של ענף חיפוש והפקת הגז הטבעי במשרד האנרגיה.

>> למאמר באנגלית: eNERGY AT SEA