חדשות מפרץ אילת: סרטנים נדירים בחסות "שטח ההפקר"

שם כתב: ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ויובל שגיא, פקח תשתיות, דרום הערבה 02.12.2018

בעשורים האחרונים, בעקבות פעילות אינטנסיבית של ציבור המתרחצים על חופי הים באילת, סרטן זה אינו נראה עוד על החופים הציבוריים באילת. לעומת זאת בחוף הצפוני של אילת, בחסות שטח צבאי סגור על חוף הים ובאווירה פסטורלית שמזכירה את חופי דרום סיני, מתקיימת לה אוכלוסייה מרשימה של סרטני חולון היחידה בישראל.

סרטני חולון (ghost crabs) מהמין Ocypode saratan, בשטח ההפקר בסמוך לגבול הירדני (צלום אסף זבולוני).jpg סרטני חולון (ghost crabs) מהמין Ocypode saratan, ב"שטח ההפקר" בסמוך לגבול הירדני. צילום: אסף זבולוני

בעקבות פעילות הרשות לפינוי מוקשים בחוף הצפוני של אילת, בצמוד לגבול הירדני, הופנתה תשומת ליבנו לאוכלוסייה מרשימה של סרטני חולון (ghost crabs) מהמין Ocypode saratan. אוכלוסיות ממין זה מתקיימות לאורך הים האדום וצפון מערב האוקיינוס ההודי בחופים חוליים (דקי גרגר), שבהם הסרטנים מסוגלים לחפור מחילות המהוות עבורם בית.

הפיקוח על פעילות הרשות לפינוי מוקשים נועד לוודא שהפינוי ייעשה מתוך מזעור הנזק לחוף הים, כך שאוכלוסייה מיוחדת זו תצליח להתקיים שם ולהתאושש מפעילות פינוי המוקשים.
בעשורים האחרונים, בעקבות פעילות אינטנסיבית של ציבור המתרחצים על חופי הים באילת, סרטן זה אינו נראה עוד על החופים הציבוריים באילת. לעומת זאת בחוף הצפוני של אילת, בחסות שטח צבאי סגור על חוף הים ובאווירה פסטורלית שמזכירה את חופי דרום סיני, מתקיימת לה אוכלוסייה מרשימה של סרטן זה – היחידה בישראל.

סרטן חולון "בשטח ההפקר" בסמוך לגבול הירדני. צילום: אסף זבולוני

אמנם תמיד ידענו שקיימת שם אוכלוסייה של סרטני חולון, ואף צפינו בפרטיה מספר פעמים בביקורינו במוצב הגבול "צביה" שעל חוף הים, אך לא ידענו עד כמה היא גדולה. מדי פעם ראינו אף סרטנים יחידים שמעזים לחרוג מהאזור הסגור ולצאת לסיבוב קצר באזור הפתוח לציבור בשעות בוקר מוקדמות, לפני שהנופשים מציפים את חופי הרחצה ורומסים כל מחילה שהסרטנים התחילו לחפור.

גם באזורים מגודרים וסגורים בתוך האזור הסגור קיימות לא מעט הפרעות לסרטנים. חלק מהחוף, שאורכו כ-100 מטרים, הופך בעונות מסוימות לחוף אימונים של חיל הים, ופעילות אינטנסיבית של חיילים ושל כלי שיט שמחיפים (מגיעים לחוף) פוגעת גם היא במחילות הסרטנים, אך אזור זה מתוחם ומהווה פחות משליש מהשטח הצבאי הסגור.

בסקרים שערכנו שם ביוני 2018 נספרו 728 מחילות פעילות של סרטנים לאורך 447 מטרים של חוף שנתון לגורמי הפרעה משתנים, ונמצאו הבדלים אדירים בצפיפותם בין האזורים המופרעים לאזורים שאינם מופרעים. צפיפותם באזור הכי פחות מופרע (חוף מגודר וסגור ללא פעילות אנושית, אך משוטטים בו כלבים ועורבים) הייתה פי 17 מבאזור הכי מופרע (בחוף שנתון לפעילות אינטנסיבית של חיל הים), כלומר 3.4 מחילות לעומת 0.2 מחילות למטר חוף. בחוף שפתוח לציבור נמצאה מחילה אחת בלבד למטר חוף, כלומר 1 לעומת 0.2, פי 5 מבאזור הכי מופרע.
סרטן דומה, אך ממין אחר, קיים לאורך חופי הים התיכון. למרבה הצער גם שם סרטנים אלה נתונים להפרעות: כתוצאה מרמיסת מחילותיהם על ידי הנופשים על החוף, ובגלל הנוהל, בחלק מהחופים לחרוש את חול הים בשעות הבוקר כאמצעי לניקוי החוף.

אמנם במקרים רבים אינטרסים ביטחוניים מתנגשים באינטרס לשמור על הטבע, אך במקרה של החוף הצפוני באילת, אוכלוסייה זו מצליחה לשרוד שם בזכות היותו שטח צבאי סגור. מחובתנו לוודא שגם אם ביום מן הימים חוף זה ייפתח לציבור, פעילותו של הציבור תנוהל בדרך שהאוכלוסייה האחרונה של סרטני החולון בארצנו לא תיפגע.