סקר מעיינות אגן הכינרת

15.01.2022

סקר מקיף שנעשה ב-2020 באגן הכינרת בחן יותר מ-200 מעיינות. קביעת ערכיות המעיינות תסייע בקבלת החלטות בעתיד בנוגע לממשק ניהולם, ובראש ובראשונה בצורך להרחיק את שקתות הבקר מסביבתם

עין רמיאל, צילום אריאל כהן עין רמיאל, צילום אריאל כהן

אגן ההיקוות של הכינרת הוא העשיר ביותר במעיינות בישראל: 302 מעיינות נובעים בשטח המשתרע על שטחי הירדן העליון, עמק החולה, הגליל העליון המזרחי והגליל התחתון המזרחי. בסקר, שנעשה בשנת 2020,  בשיתוף: רשות הטבע והגנים, חברת ליגם והאקולוג ד"ר אלדד אלרון,  נסקרו 251 מעיינות במרחב אגן ההיקוות בפרמטרים הבאים: הידרולוגיה, הידרו-ביולוגיה, בוטניקה, סביבה ונוף. המעיינות באגן ההיקוות של הכינרת מקיימים בתי גידול ייחודיים ומגוונים. הם יוצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות, חקלאיות וכפריות, וגם מהווים מוקדי משיכה לפעילות פנאי ונופש לציבור.

צפו בסרטון שצילם אריאל כהן, רשות הטבע והגנים:

סקר מעיינות באגן הכינרת 2021

מממצאי הסקר עולה כי מרבית בתי הגידול הלחים הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, אך הן הופרו. המערכות האקולוגיות שבהם נפגעו ושטחם הצטמצם בעטיים של צורכי חקלאות ותיירות. עקב הרס המעיינות והתייבשותם מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות נרחבות לשיקום המעיינות ובתי הגידול הלחים ולשחרור מי המעיינות האחוזים חזרה לזרימה טבעית.

מצורף: סקר מעיינות אגן הכינרת – סקר מסכם 2021

כדי לקדם תוכניות לשימור המגוון הביולוגי הייחודי של הצומח במעיינות ולאפשר את יישומן מומלץ לנקוט צעדים אלו: לטפל במינים פולשים ולהרחיקם מבית הגידול הלח, לשמר מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, לווסת את השתלטות המינים פטל קדוש וקנה מצוי, ולהשיב מינים לבית הגידול לשימור והפצה.

הרעייה בסמוך לבתי גידול לחים היא נושא שנדון בסקר בדיון מיוחד. נוכחות בקר במעיינות היא תופעה שכיחה, בייחוד באזור הסקר, שבו מרוכזת מרב פעילות הבקר בישראל. אזור המעיין שופע צמחייה בדרך כלל, המספקת לבקר מזון וצל, והמעיין עצמו הוא גם מקור שתייה ואתר רביצה. אלא שבקר בסביבת המעיינות גורם לרמיסה, להרחפת המצע במים ולזיהומם בהפרשות. הוא פוגע הן בצומח והן במאכלסי המים ומשפיע על המעיין עצמו ועל מורד זרימת המים. על כן עושי הסקר ממליצים להגביל את הרעייה באזור המעיינות ומדגישים את הצורך בתוכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות. עוד הם ממליצים לשמר את מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ולפתוח ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ומימיהם נאגרים בבריכות בטון.

עין אל בריד, צילום אריאל כהן

 

ממצאים עיקריים של הסקר:

הידרולוגיה: ב-185 מעיינות נמצאו מים ואילו 117 מעיינות נמצאו יבשים, או שלא נדגמו. רוב המעיינות נמצאים בשטחים פתוחים טבעיים או חקלאיים. המזהמים הנפוצים במעיינות הם רעיית בקר, תשתיות שפכים, פעילות חקלאית ונוכחות מבקרים. שהיית העדרים סמוך למקורות מים ורביצתם בנחלים עלולות לזהם את המים, וכדי לצמצם את נזקי הרעייה רשות הטבע והגנים מפזרת שקתות להרחקת הבקר ממקורות המים הטבעיים.

הידרו-ביולוגיה: בבדיקה של חברת חסרי החוליות האקווטיים נמצא עושר גבוה במיוחד בהשוואה לסקרי מעיינות דומים באזורים אחרים בארץ. אף על פי כן מעיינות רבים סובלים מהפרעות המשפיעות על איכות בית הגידול כגון פעילות חקלאית, פיתוח עירוני, שימושי נופש ופנאי ומעיינות שהמבנה הפיזי שלהם השתנה ללא הכר עקב תפיסת המים לצורכי שתייה.
בוטניקה: בין המינים הרב-שנתיים עולה כי הפטל הקדוש הוא הצמח השליט – נוכחותו נמצאה ב-46% מהמעיינות. המינים הנפוצים אחרי הפטל הם פיקוס התאנה וגרגר הנחלים. עושר המינים במעיינות נע בין מין אחד ל-38 מינים. ב-46 מעיינות לא נצפו מינים שלהם זיקה לבית גידול לח.
בסקר נצפו 12 מינים המדורגים בסכנת הכחדה, 10 מינים על סף איום ו-13 מינים נדירים ונדירים למדיי. 24 מהמינים מוגנים בחוק. מן המינים לא זוהו מינים אנדמיים לישראל. המין השכיח ביותר מן המינים בסכנת הכחדה הוא לוענית גדולת עלים. עוד תועדו בסקר 38 מינים זרים ופולשים שמאיימים להשתלט על בית הגידול של המעיין. ב-76 מ-126 מעיינות שנסקרו מבחינה בוטנית זוהה מין פולש אחד לפחות.

עין כורזים, צילום אריאל כהן

אריאל כהן, מנהל תחום סקרים ומחקרים סביבתיים ברשות הטבע והגנים:

  1. רעיית בקר – נוכחות בקר במעיינות היא תופעה שכיחה, בייחוד באזור הסקר, שבו מרוכזת מירב פעילות הבקר בישראל. אזור המעיין שופע צמחייה בדרך כלל, המספקת לבקר מזון וצל, והמעיין עצמו הוא גם מקור שתייה ואתר רביצה. נוכחות הבקר בסביבת המעיינות גורמת לרמיסה, להרחפת המצע במים ולזיהומם בהפרשות. הבקר פוגע הן בצומח והן במאכלסי המים ומשפיע על המעיין עצמו ועל מורד זרימת המים. מבצעי הסקר ממליצים להגביל את הרעייה באזור המעיינות ומדגישים את הצורך בתוכנית מוסדרת להרחקת מרעי הבקר משהייה בשטחי המעיינות, באמצעות הצבת שקתות. עוד הם ממליצים לשמר את מפגש המים עם התשתית הטבעית של המעיין ופתיחת ערוצי זרימה, בעיקר במעיינות שנעשה בהם פיתוח ומימיהם נאגרים בבריכות בטון.
    2. השבת מים לבתי גידול לחים – מרבית בתי הגידול הלחים באזור הסקר הם מערכות אקולוגיות ייחודיות, אשר הופרו ושטחם הצטמצם בעיקר בשל צרכים חקלאיים. בשל הפגיעה במעיינות והתייבשותם של חלק מהם מבצעת רשות הטבע והגנים פעולות נרחבות לשיקום המעיינות ובתי הגידול הלחים ולשחרור מי המעיינות האחוזים חזרה לזרימה טבעית.
    3. מינים פולשים – ב-38 מעיינות במרחב הסקר תועדו מינים זרים ופולשים, להם פוטנציאל השתלטות על בית הגידול ופגיעה במרכיביו הטבעיים. שימור המגוון הביולוגי הייחודי של הצומח במעיינות מחייב טיפול במינים פולשים והרחקתם מבתי הגידול הלחים, שימור מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה, וויסות השתלטות המינים פטל קדוש וקנה מצוי, והשבת מינים לבית הגידול לשימור והפצה.

פנחס גרין, סמנכ"ל רשות ניקוז ונחלים כינרת אומר: "אגן היקוות הכינרת עשיר במעיינות איכותיים, אך פערי הידע על תפקודם האקולוגי וההידרולוגי של המעיינות היו גדולים. סקר המעיינות המפורט שנעשה בשנים האחרונות באגן הכינרת, ביוזמת רשות ניקוז ונחלים כינרת, הקרן לשטחים פתוחים, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והחברה להגנת הטבע, הינו פרויקט ייחודי בהיקפו, הן במספר המעיינות שנסקרו והן בעבודת העומק היסודית והמקיפה שהושקעה בו. ממצאי הסקר כוללים מידע מ- 254 מעיינות, כולל תיעוד ואיפיון בתחומים: הידרולוגיה, הידרו-ביולוגיה, בוטניקה, איכות המים, נוף ותיירות. המידע מהווה מרכיב חשוב בהבנת מערכות המים ובתי הגידול הלחים בסביבתם. רשות ניקוז ונחלים כינרת עומדת להעלות בקרוב את כל מאגר המידע החשוב הזה לאתר של רשות ניקוז ונחלים כינרת על גבי מפה אינטראקטיבית ולהנגישו לציבור הרחב. כמו כן בכוונתנו לפרסם את ממצאי הסקר יחד עם סקר מעיינות נוסף שנעשה ברמת הגולן על ידי החברה הממשלתית לתיירות (החמ"ת) והקרן לשטחים פתוחים, בשני ספרים המאוגדים באוגדן משותף.

דרור פבזנר, אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה: "זו הפעם הראשונה שנעשה סקר מקיף אודות איכות מי המעיינות הסובבים את הכנרת. המעיינות הנמצאים באגן ההיקוות של הכנרת מקיימים בתי גידול ייחודיים ומגוונים ומייצרים רצף אקולוגי בסביבה המורכבת ממערכות טבעיות חקלאיות וכפריות. בנוסף, המעיינות מהווים מוקדי פנאי ונופש לציבור המטיילים. מרבית המעיינות מנקזים אקוויפרים שעונים, בעלי נפח מים מוגבל. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בשימור ושיקום בתי הגידול הלחים ובכלל זה גם מעיינות ונרתם להוציא אל הפועל סקר מעיינות חשוב זה"

ד"ר עידן ברנע, אקו-הידרולוג ביחידת הנחלים של החברה להגנת הטבע:
"בעשורים האחרונים אנו חווים פחיתה מתמשכת במשקעים, עלייה בצריכת המים בגליל העליון ובגולן ובנוסף עליה משמעותית בצריכת המים בלבנון. כל זאת ולאור תחזיות האקלים הצופות דווקא פגיעה בכמות המים הזמינים באגן הכינרת, מדגיש את הצורך בשמירה על השפיעה הטבעית במעיינות. על כן, קידום חיבור אזור מעלה כינרת למערכת המים הארצית נדרש ובלתי נמנע על מנת לשחרר, לשמר ולשקם את שפיעת המעיינות וב"ארץ פלגי מים" בפרט ובאגן הכינרת בכלל.
מעבר לכך, יש חשיבות לשמירה על מרחב השפיעה בכל אחד מהמעיינות, הן מבחינת פיתוח תיירותי והן מבחינת זיהום. עקב הצורך הגדל ל'בילוי מעיינות' חשוב לבחון את ההיתכנות לפיתוח תיירותי ולכוון למספר מעיינות מוגדר על מנת לשמר את מגוון ושפע המעיינות ללא שימושי אדם. בנוסף, חשוב להמשיך ולהרחיב את תוכנית הרחקת הבקר מהמעיינות על מנת למנוע את הזיהום וההפרעה המתמשכת ולאפשר את שיקומם".

עין ז'עה, צילום מתן ישראלי

תגיות

קטגוריות