כל הנחלים זורמים

27.07.2021

אמנם, בחלק מהנחלים בצפון יש זיהום אבל זה בהחלט לא אמור למנוע מכם לטייל ולהשתכשך במים הקרירים שיש לארצנו להציע

קבלו שש הצעות לשכשוך נעים, לפי הטעם והקצב שלכם:

שמורת נחל עמוד, צילום שרית פלצי מאירה נחל עמוד, צילום: שרית פלצי מיארה, רשות הטבע והגנים

נחל עמוד

נחל עמוד הוא מאחרוני הנחלים הזורמים בגליל העליון בכל עונות השנה, והוא מוצל ונעים להליכה גם בימי הקיץ החמים. הנחל מנקז אליו את גוש הרי מירון שממזרח לקו פרשת המים. ראשיתו בהר מירון, בגובה של 150,1 מטרים, וסופו בכנרת בגובה של 212 מטרים מתחת לפני הים. הירידה החדה בגובה של יותר מ–000,1 מטרים בטווח של 22 קילומטרים והמסלע הקשה יוצרים נוף מצוקי ומעניין שתענוג לטייל בו.

לחוויית הטיול בנחל מוסיפים הצמחייה העשירה הכוללת עצי דולב גדולים שצורת עליהם ככפות ידיים, עצי ערבה ועצי פרי מגוונים, ובעלי החיים המסתובבים בה – רובם יונקים ביישנים הפעילים בעיקר בלילה, ביניהם חזירים, תנים, שועלים, שפנים, דורבנים ועופות דורסים כגון עקב עיטי וחיוויאי. הגישה לנחל עמוד היא מכביש כרמיאל- צומת מירון, כקילומטר וחצי מצפון למושב כפר שמאי )כביש 866 .)בקילומטר ה–41 ישנו שילוט המכוון לדרך עפר המובילה לרחבת החנייה של השמורה, ממנה יורד שביל רגלי המסומן בצבע אדום, אל הנחל. המסלול המוצע כאן הוא טבעתי ואורכו כארבעה קילומטרים. הוא מתאים לכל המשפחה ולילדים מגיל חמש ומעלה )הקטנים יותר יכולים להיעזר בהורים או במנשאים) אך אינו נגיש.

באתר מגוון מסלולים המתאימים למגוון רמות, וביניהן בריכות שכשוך ומפלונים קטנים לרענן בהם את כפות הרגליים. מומלץ.

למידע נוסף – שמורת טבע נחל עמוד >>

 

שמורת טבע תל דן, צילום: שרית פלצי מאירה, רשות הטבע והגנים

 

תל דן

שמורת תל דן היא ארץ פלאות. פלגי מים מכל עבר מצטרפים לנהר גועש. צמרות העצים מסתירות כליל את השמים ויוצרות אפלולית עד. יש פה  גם מגוון מרתק של צמחים: מילה סורית – עץ ענף שמצל על פלגי המים, ואשמר (שמיר) קוצני – מין שיח קוצני נדיר בישראל, מוצאם אירו-סיבירי; אלה אטלנטית מייצגת את הצומח הערבתי; ער אציל ואשחר רחב-עלים הם מיני עצים ים-תיכוניים; ושיזף מצוי הוא נציג הצמחייה שמוצאה במזרח אפריקה.

גם מגוון בעלי החיים רחב: קוצן מצוי הוא מין מכרסם מדברי, יערון גדול, ומריון מצוי. גם הסלמנדרה הנדירה חיה כאן ובמי השמורה חיה לוטרה מצויה

רשות הטבע והגנים האריכה את השביל הנגיש ועתה גם מטיילים מוגבלים בהליכה ומשפחות עם פעוטות יכולים ליהנות מהאתרים החשובים בשמורה. שביל נגיש מתחיל ברחבת החניה של האתר.

השביל עובר בין הפלגים ומגיע למרפסת תצפית חדשה, המשקיפה על נהר הדן הגועש.

מכאן השביל ממשיך בצל עצי "הג'ונגל" ומגיע לברכת השכשוך. כאן גם אנשים עם מוגבלות בתנועה יכולים להיכנס למים וליהנות. ישנם מגוון מסלולים באתר המתאימים לכל הרמות והכי חשוב: שכשוכיות!

למידע נוסף: שמורת טבע תל דן >> 

 

מטיילים בנחל שניר – צילמה אתי קריספל

נחל שניר (חצבאני)

ה-נחל בהא הידיעה. כאן תמצאו מגוון מסלולים, מקל מאוד ונגיש לעגלות וכסאות גלגלים, כולל בריכות שכשוך ועד מסלול ארוך והרפתקני בין צמחיה סבוכה ופלגי מים גועשים. הטיול הקיצי המושלם. המסלול מעגלי, נמשך כחצי שעה. מתאים למשפחות. המסלול כולל טיפוס על מדרגות סלע ובולדרים ואין מנוס מלהרטיב את כפות הרגליים.

מרחבת החניה צועדים לברכת השכשוך, כמתואר במסלול הנגיש. מהברכה ממשיכים על פי ההכוונה "אל הנחל" בשלטים. גרם מדרגות מוביל אל נקודת המפגש של תעלת דן-שניר הצפונית ונחל שניר. הטמפרטורה של מי תעלת הדן בקיץ נמוכה בהרבה מן הטמפרטורה של מי נחל שניר.

השביל עובר בצל צמחיית גדות נחלים ובצל עצי דולב מזרחי  וערבה לבנה. בדרך עוברים כמה מפלים הנשפכים אל נחל שניר. כעבור 10 דקות מטפסים שמאלה בגרם מדרגות ובהמשכו השביל שב לנקודת היציאה.

למידע נוסף:  שמורת טבע נחל שניר-חצבאני >> 

 

גן לאומי ירקון מתחם תל אפק, צילום: מעיין חג'ג', רשות הטבע והגנים

גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק

נחל הירקון הוא אחד הוותיקים, אם לא ה- בנחלי המרכז. תחילתו באזור תל אפק, או מה שאנשים מכנים: אנטיפטרוס. פה יש לכם את כל החבילה שצריכה משפחה ישראלית לקיץ: נוף, שקט, צל, מתקני משחקים, מדשאות ופינות חמד, והכי חשוב: שכשוכיות! וכל זה במרחק קפיצה מהבית. את מתחם תל אפק (אנטיפטריס) בגן לאומי ירקון מכירים רבים מתושבי המרכז מימים ימימה, אך האתר המיוחד הזה, שבו ערכי מורשת רבים – מבצר עות'מאני, רחוב רומאי קדום, מפעל מים מנדטורי ועוד – זוכה כל העת לשיפורים ושדרוגים. האגם היפייפה בלב האתר הוא נקודת סלפי מושלמת וגם מיקום מעולה לפיקניק משפחתי. אבל אנחנו כאן בשביל העיקר:

באתר ישנן מספר בריכות שכשוך ופלגי מים בגובה שמתאים במיוחד לילדים. התוצאה: תוכלו לערוך פיקניק פסטורלי שנמשך יום שלם מבלי שתיאלצו לשמוע את המילים "משעמם לי". כי ילדים, לעולם לא משעמם להם במים. לעולם. אז קחו אתכם סל פיקניק, בגדי החלפה ונעלי הליכה במים וסגרתם לכם ערב בכיף. אגב, בעונץ הקיץ מתקיימים מופעי מוזיקה על הדשא אז אם אתם זריזים, הירשמו באתר לאחד המופעים והבילוי שלכם מושלם.

הגעה: בין צומת גנים שבפתח תקווה (כביש פתח תקווה- לוד) לראש העין, על כביש מספר 483. לבאים מכביש 6 – ניתן לרדת במחלף קסם.

למידע נוסף:  גן לאומי ירקון – מתחם תל אפק (אנטיפטריס) >>  

 

עין מבוע. צילום: קובי הלפגוט, רשות הטבע והגנים

 

עין מבוע

עין מבוע הוא מעיין מדברי. הוא נובע בלב הערוץ המצוקי של נחל פרת (ואדי קלט) והוא התיכון בסדרה של שלושה מעיינות גדולים: במעלה הנחל נובע עין פרת (עין פארה) ובמורד – עין קלט. המעיין נובע מתוך מערה אל ברכת בטון עגולה.

השם עין מבוע הוא תרגום שמו הערבי של המעיין, עין פוואר, שפירושו המעיין המבעבע. עין מבוע הוא מעיין קרסטי (שכבתי) "פועם": המים יוצאים מבטן האדמה בפעימה, ואחר כך המעיין "נח". כעבור זמן מה שוב פורצים ממנו מים וחוזר חלילה. הסיבה היא שמימיו של עין מבוע מגיחים ממחילה צרה וארוכה המקושרת בסיפון אל מערכת חללים תת-קרקעית. המים המצטברים בחללים מגיחים בבת אחת מתוך הסיפון ואחר כך המעיין מתייבש. כשהחללים מתמלאים שוב, הנביעה מתחדשת.

מכביש ירושלים—יריחו (1) פונים צפונה לכביש 458 (כביש אלון). נוסעים כ-3 ק"מ וחונים בחניון הצמוד לכביש אלון ממזרחו. מכאן יורדים ברגל אל המעיין בדרך עפר קצרצרה.

להגעה: מכביש ירושלים—יריחו (1) פונים צפונה לכביש 458 (כביש אלון). נוסעים כ-3 ק"מ וחונים בחניון הצמוד לכביש אלון ממזרחו. מכאן יורדים ברגל אל המעיין בדרך עפר קצרצרה.

למידע נוסף: שמורת טבע נחל פרת – עין מבוע >> 

 

נחל פרת – צילם דורון ניסים, רשות הטבע והגנים

נחל פרת

הטיול הוא במסלול הליכה בקניון הנחל. המסלול (מסומן בסימון שבילים אדום) עובר תחילה בתוך הקניון. בערוץ מוטלים סלעים גדולים וצריך לעקוף אותם בזהירות. בדרך יש גם מפלים קטנים.

בגדה הדרומית של הנחל עוברת אמת המים המודרנית, המובילה מים לעין קלט ולבקעת יריחו. האמה בנויה על אמת מים קדומה מימי בית שני, שנבנתה כדי להזרים מים למבצר קיפרוס. בכמה קטעים האמה חצובה בדרגשי סלע.

כ-800 מ' לפני עין קלט השביל מטפס במדרון הצפוני של הנחל. על סלעי הקירטון שבכתפי הנחל צומחים שיחים מדבריים כגון אוכם מדברי ואשליל ארצישראלי, צמחים המגלים עמידות לתנאי אקלים צחיחים.

השביל עוקף את עין קלט ויורד בחזרה לנחל. עתה יש לשוב מעט לאחור בתוך הנחל כדי לבקר בעין קלט. בדרך עוברים את אמת המים המודרנית. על קיר סלע במעיין רשומה בצבע שחור כתובת ערבית המספרת על בניית האמה וטחנת הקמח (היום מתגוררת בה משפחה בדווית). הכתובת מעידה שאת בית הטחנה בנה מוחי א-דין מוסטפא הלאל אל-חוסייני בשנת 1294 להג'רה (1877 לסה"נ), וכ-17 שנה אחר כך הוא בנה גם את האמה. האמה הרוותה את החווה של המשפחה בבקעת יריחו, המרוחקת כ-8 ק"מ מכאן. מובן שהיא עוברת דרך הטחנה ומסובבת את אבני הרחיים שפעלו בה בעבר.

למידע נוסף: שמורת טבע נחל פרת – עין פרת >>

 

 

ואדי קלט – צילם ערן קרוזל, רשות הטבע והגנים

עין קלט

עין קלט הוא יפהפה. המעיין נובע בתוך נקיק סלע שקירותיו זקופים כקיר. גשרון מתכת מגשר על הערוץ בכניסה לנקיק. עתה לא נותר אלא לצעוד פנימה בין קירות הסלע הזקופים והברכות הרדודות אל מפל המים הקטן שנופל אל אחת מהן. גם בימים החמים ביותר יוכלו המטיילים לחסות כאן בצל המצוקים הזקופים התוחמים את הנחל.

מי המעיין מצטרפים למערכת אמות מים שקולטת את המעיינות העיליים של הנחל. את האמה המודרנית בנו לפני כמאה שנים בני משפחת חוסייני להשקיית קרקעות חקלאיות שבבעלותם בבקעת יריחו.

בתום הביקור יוצאים לגשרון המתכת ומטפסים במעלה הגדה הדרומית של הנחל בעקבות סימון השבילים האדום. רחבת החניה מרוחקת כ-300 מ' מהמעיין, ובדרך רואים מימין גשר אבן גדול, בערוץ היורד לנחל. זהו חלק מאמת המים מן התקופה הרומית. כדי להתגבר על אפיקו של ואדי אבו א-דבע העבירו אותה מהנדסי האמה על גשר קשתות יפהפה, ושרידיו מפארים את הנחל עד היום.

מכאן מטפסים בדרך העפר המשובשת כ-1.7 ק"מ עד לכביש הישן ירושלים—יריחו, ושם מחכה הרכב האוסף.

להגעה: מכביש ירושלים–יריחו (1) פונים למצפה יריחו (בין סימני ק"מ 85-84). חולפים על פני מצפה יריחו ונוסעים שמאלה (צפונה) כ-600 מ'. בדרך הסלולה על גדת נחל פרת פונים שוב שמאלה (מערבה) ומגיעים מיד לראש דרך העפר היורדת לעין קלט. מומלץ להשאיר מכוניות בראשה.

למידע נוסף: שמורת הטבע נחל פרת (ואדי קלט) >> 

לכתבות נוספות >>