יום הפקח הבינלאומי: הוקרה על פועלם של פקחי רשות הטבע והגנים

31.07.2019

בים, ביבשה ובאוויר - פקחי רשות הטבע והגנים נמצאים בכל מקום למען הטבע, בעלי החיים וגם למעננו. מה הם עושים? ואיך נראה יום העבודה טיפוסי שלהם? הצטרפו אלינו במסע הדילוגים בין חמישה תפקידי פקח מתוך עשרות תפקידים שונים ומגוונים של פקחי רשות הטבע והגנים.

פקחים משחררים לטבע עופות בר פקחים משחררים לטבע עופות בר. צילום: דוד רזק, רשות הטבע הגנים

הם מצילים בעל חיים פצועים, דואגים לצמחים המצויים בסכנת הכחדה, מחלצים מטיילים, מטיסים רחפנים, נלחמים באש, צוללים, עפים, מנתרים ובעיקר שומרים על הטבע ועלינו 24/7. בישראל, המתאפיינת במגוון מרשים וייחודי של ערכי טבע Iנוף על פני שטח קטן, המלאכה מאתגרת במיוחד.

ב-31 ביולי מציינים בעולם ובישראל את יום הפקח הבינלאומי. באמצע הקיץ, קו המשווה בין החודש הראשון של החופש הגדול לחודשו שהשני, הזמן בו כולנו יוצאים לחיק הטבע, מטיילים ונתקלים בפקחים, הוא זמן מצוין להכיר מקרוב את הנפשות הפועלות ואת שגרת יומן.

פקח ימי: עומרי עומסי

היחידה הימית ברשות הטבע והגנים הוקמה בתחילת שנת 2018, לאחר שמשרד החקלאות העביר את סמכויות אכיפת תקנות הדיג לרשות הטבע והגנים. מדובר למעשה ביחידה חדשה, ונכון להיום יש לנו כ-30 פקחים ימיים בכל רחבי הארץ.

"העבודה שלנו כוללת פיקוח על שמורות טבע ימיות, פיקוח על הדייג והגנה על ערכי הטבע המוגנים. אני מוצב באילת, באחת השוניות הטרופיות הצפוניות בעולם, שונית אלמוגים מרהיבה ביופייה שיש בה מגוון עצום של בעלי חיים, אלפי מינים, שרובם מוגנים. יחד עם זאת, המערכת האקולוגית של השמורה היא מאוד רגישה ואנחנו נהנים ממנה מצד אחד וחרדים לה מצד שני, בתווך הזה אנחנו מנסים לנהל את השטח בצורה הכי טובה, כי יש המון לחצים מכל הכיוונים והרבה מינים עליהם צריך להגן".

"אנחנו נמצאים במפרץ אילת, ויש לנו כאן את בסיס חיל הים, נמל אזרחי, נמל נפט, ספורט ימי, צוללנים, משנרקלים, תיירים שבאים להשתזף על החוף ועוד מגוון רחב של פעילות, כך שהפיקוח באזורנו מואץ וכולל רכיבים רבים".

איך נראה יום עבודה טיפוסי?

"בדרך כלל מתחיל בנקודת תצפית גבוהה, ממנה אפשר להשקיף על רוב המפרץ ולקבל מושג כללי על הים היום – כמה כלי שיט יש, כמה מתוכם סירות דיג וכד'. יש ימים שמתחילים עם תכנית, יוזמים פעילות ויוצאים לשטח, ופעמים אחרות אין לנו ממש יום עבודה טיפוסי. יש לנו המון הקפצות לפעילויות שונות ומגוונת, מסביב לשעון. דיג, לדוגמא, הוא פעילות המתבצעת 24 שעות ביממה".

עומרי עומסי, פקח ימי ברשות הטבע והגנים. צילום: רשות הטבע והגנים
עומרי עומסי, פקח ימי ברשות הטבע והגנים. צילום: רשות הטבע והגנים

פקח נזקי חקלאות: דורון ניסים

תפקידו של פקח נזקי חקלאות הוא לסייע לחקלאים להתמודד עם נזקי חיות בר בשטחיהם החקלאיים.

"הפקחים דואגים להשתמש בשיטות שאינן פוגעות בחיות הבר מצד אחד, ומאידך גם מרחיקות אותן מהשטח החקלאי. הפקח יוצר קשר עם גורמים מקצועיים בארץ ובחו"ל למציאת פתרונות מקוריים לבעיות נזקי החקלאות, ומדריך חקלאים בנושא הטיפול בנזקי חקלאות".

איך נראה יום עבודה טיפוסי?

"תפקידי לסייע לחקלאים להתמודד עם נזקי חיות הבר ובד בבד להשתמש בשיטות שאינן פוגעות בחיות. למשל, אנחנו מתמודדים עם זאבים, שאוהבים מאוד לנשוך ולקרוע את צינורות המים העשויים פלסטיק, בעיקר במטעי התמרים, מה שגורם לנזק רב לחקלאי, לצנרת עצמה וגם מביא לאיבוד מים. כדי למנוע את התופעה אנחנו משתמשים בחומר שנקרא 'אדיר', אותו אנו מרססים על הצנרת והוא מונע במגע את המשך הנזק שגורמים הזאבים. 'אדיר' הוא חומר אורגני לחלוטין שבעצם עשוי מ… פלפלים חריפים. הזאבים צריכים לבוא עמו במגע דרך הפה או עם ריר וכך בעצם הוא מונע מהזאבים להמשיך לפגוע בצנרת. חומר זול ויעיל".

עודד סהר, פקח ערבה דרומית, מרסס "אדיר" על צנרת במטע תמרים של קיבוץ אילות, שסבל מנזק גדול של תנים שקרעו צנרת מים באופן קבוע. הפעולה הייתה יעילה מאוד ובמשך חודשיים נמנע נזק. המטרה בניסוי לשכנע את החקלאי להשתמש בעצמו בחומר באדיר. צילום: רשות הטבע והגנים

פקחית מים ונחלים: אורית כץ

תפקידה של פקחית מים ונחלים הוא פיקוח למען מניעת זיהומי מים באגני הניקוז של הנחלים באזורה.

"אני מפקחת באזור ירושלים והמרכז כולל אזורים ביהודה ושומרון. הפיקוח כולל סיוע למשרד להגנת הסביבה בהליכי אכיפה כנגד גופים מזהמים. בנוסף, עבודתי כוללת דיגום וניטור נחלים וגופים ימיים, בארות, מעיינות ועוד, וכמו כן גם מעקב רב שנתי אחר איכות המים בנחלים. בנוסף אנחנו מבצעים דיגום ופיקוח על מקורות אפשריים לזיהום נחלים כגון: מאגרי מים ומתקני טיהור שפכים".

איך נראה יום עבודה טיפוסי?

"במסגרת תוכנית עבודה של הגנת הסביבה, פעמיים בשנה, במהלך האביב והסתיו, אני מבצעת דיגומי חטף של נחלים, מאגרי מים קולחים, מכוני טיפול שפכים וכיו"ב".

"ביומיום אנו מתמקדים באזור פיקוח מסוים ומסיירים בשטחו. הסיור כולל ערוצי נחלים, יובלים של נחלים ראשיים ישובים שסביבו וכו', במטרה לאתר תקלות כמו קווים שהתפוצצו, שוחות ביוב שנסתמו או כל גורם אחר שעלול לזהם את הנחל וסביבתו. במידה וישנה תקלה, אנו מזהים את מקורה, מפעילים את הגורמים הרלוונטיים לאותו אזור ומדווחים למוקד הסביבה. גם לאחר הדיווח, אנחנו עוקבים אחרי התקלה וטיפולה עד להסרת המפגע מהסביבה".

 

אורית כץ, פקחית מים ונחלים ברשות הטבע והגנים, דוגמת מים בעין פשחה. צילום: אושר איגר.

פקח אזורי: חנן לבבי

תפקידו של הפקח אזורי הוא רב תחומי והוא מנהל מגוון רחב של תחומים שעניינם שמירת טבע ומורשת בשטח הפיקוח שלו.

"אני פקח אזורי בנגב הצפוני. פקח אזורי הוא פקח טריטוריאלי, הוא משויך לאזור המסוים עליו הוא אחראי. הפיקוח האזורי בארץ מחולק לכ-46 אזורי פיקוח ביבשה, לא כולל אזורי הפיקוח הימי. כל אזור פיקוח שכזה מיוחד בפני עצמו והפיקוח משתנה בהתאם למאפייני השטח. למשל במכתש רמון הפקח האזורי עוסק הרבה יותר בהיבט של סיוע למטיילים, תחזוקת מסלולי טיול וחילוצים ופחות בנושאים של נזקי חקלאות וצייד לא חוקי, בעוד באזור הנגב הצפוני ובמיוחד בעוטף עזה מתעסקים לא מעט במניעה וכיבוי שריפות".

מיותר לציין, שחנן לבבי, האחראי על אזורים הצמודים לגבול עם רצועת עזה, מתמודד בצורה אינטנסיבית עם מכת השריפות כתוצאה מבלוני התבערה ונלחם על בסיס יומיומי על מנת להציל בעלי חיים, שמורות טבע, שטחים חקלאיים – ובני אדם.

איך נראה יום עבודה טיפוסי?

"פקח אזורי אחראי בין היתר למניעה ולכיבוי שריפות בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים. ישנן מספר סוגי שריפות, סוג אחד הוא שריפות מטרור לאומני מבלוני תבערה, סוג אחר הוא מהצתות בזדון וסוג נוסף הוא רשלנות מטיילים, מה שאומר שבעונת הקיץ אנחנו מבצעים תורנות מסביב לשעון של צוותי כיבוי אש במטרה לכבות את השריפות כמה שיותר מהר כדי לשמור על הטבע".

"תחום נוסף שאנו עוסקים בו הוא אכיפת הציד הלא חוקי, דרך מניעה של הציד באמצעות סיורי פיקוח שגרתיים וביצוע מארבים לתפיסת עברייני ציד. גם כאן מדובר בעבודה מסביב השעון, ביום ובלילה, הכוללת הימצאות בשטח כל הזמן. אנו עוסקים גם בקונפליקט המתמיד שבין חיית הבר לאדם הן בסביבה החקלאית והן בסביבת הישוב. אנחנו עובדים גם בשטחים החקלאיים בהם חיות בר עושות נזקים לתוצרת חקלאית, וגם בהיבט של חיות בר שנכנסות לתוך ישובים. בתחום זה אנחנו עובדים בשיתופי פעולה חזקים עם הרשויות המקומיות ועם החקלאים".

"כמו כן, אנחנו אחראים גם לתחום המטיילים בשמורות הטבע, הכולל פיקוח על מטיילים, דאגה לביטחונם, חילוץ והצלה בשטח, תחזוקת השטח, ניקיון של חניוני לילה ועוד".

שריפה בשמורת הכפירה. צילום: אורי קייזר

ממונה תשתיות מחוז צפון: אלון לוי

פקח תשתיות הוא פקח מקצועי האחראי על כל תחום עבודות התשתית הנמצאות בשטחים פתוחים, בשמורות הטבע ובגנים הלאומים. הכוונה בתשתיות היא לקווי מים, קווי גז, כבישים, רכבות, חשמל וכיו"ב – כל תשתית העוברת בשטחים פתוחים או בתחום שמורות הטבע והגניים הלאומיים.

"פקחי תשתיות צריכים להיות אנשים בעלי ידע בקריאת תכניות, תכנון, הקמה וביצוע של עבודות עפר ובניה וכן בתחום הנופי (שיקום). כל פקח אחראי על כ-10 פרויקטים שעובדים במקביל.

"העבודה שלנו מתחלקת ל-3 חלקים עיקריים:

  1. שלב ההקמה – בשלב זה הפקחים מלווים את הקבלן ונותנים לו את ההנחיות, כמו לדוגמה איפה למקום את מחנה הקבלן שלו (המבנים המשרדיים), איך להתוות את התווי של התשתית ומהן המגבלות יש על כל עבודה בכל תא שטח.
  2. שלב הביצוע – השלב הקריטי והמסיבי בכל פרויקט הוא ביצוע פעולות העפר, משום שמסתובבים בתא שטח קטן יחסית הרבה מאוד טרקטורים, דחפורים ומשאיות, והפיקוח על הכל צריך להיות מאוד אינטנסיבי. פקח תשתיות למעשה נמצע בתפר הדק שבין שמירת טבע לבין ביצוע עבודות, מבלי שאחד יפגע בשני. אם יש קו מים או כביש שעובר בתוך שטח פתוח שמשני הצדדים שלו יש תעלות והרבה גיאופיטים וערכי טבע, אז יש חשיבות מאוד גדולה לנוכחותו של הפקח, שיודע כיצד להוביל את הכלים הללו כדי שמה שלא צריך להיפגע לא יפגע ובה בעת מה שצריך להיפגע יפגע.
  3. שלב השיקום – השלב השלישי האחרון של כל פרויקט הוא שלב השיקום. לכל פרויקט יש תוכנית שיקום והפקח אחראי לתרגם את התכנית לידי מעשה בשטח".

"עניין נוסף ומאוד דומיננטי בעבודתם של פקחי התשתיות הוא תיעוד הפרויקט – משלב ההקמה ועד הסיום. הכוונה היא לתעד את התהליכים והעבודה, בשביל שנוכל ללמוד מטעויות ולהפיק לקחים איך אפשר להשתפר בעשייה בשטח וגם עבור הדורות הבאים, שיהיה בידיהם תיעוד על האופן בו התבצעה העבודה כאן ומה היה לפני בניית התשתית".

איך נראה יום עבודה טיפוסי?

"עבודת פקח התשתיות משתנה מאוד, בהתאם לפרויקטים שהוא אחראי עליהם ולמיקומם".

"סדר היום נע בהתאם לסטטוס ולמיקום של הפרויקט. אם יש לפקח תשתיות פרויקט אחד של קו מים שעובר בשמורת טבע, פרויקט שני של כביש שעובר בשטח פתוח שלא בתוך שמורת טבע ופרויקט שלישי של קו גז העובר בשדות חקלאיים – אז הוא ילך קודם כל לפרויקטים בתוך שמורת הטבע".

"הפקח מגיע לאזור הפרויקט, נפגש עם מנהל העבודה או עם מהנדס ביצוע, רואה את תכנית העבודה, נותן הנחיות לביצוע ובודק שאכן זה מה שהתבצע, מתוך דגש על חשיבות ומיקום הפרויקט".

ביצוע חישוף וחיפוי בבזלת גרוסה למשטח ההתארגנות. צילום: רשות הטבע והגנים.