מסלול טיול באופניים מחאן בארות למואה

שם כתב: הלל זוסמן, מנהל פרויקט שביל ישראל לאופניים 04.06.2019

רשות הטבע והגנים תכננה והכשירה קטע זה של שביל ישראל לרכיבה על אופניים, והנסיעה בו היום משחזרת את החוויה של רכיבה בשיירות הגמלים בדרך הבשמים בימים עברו. בשנת 2005 קבע אונסק"ו שדרך הבשמים היא אתר מורשת עולמית.

מסלול אופניים חאן בארות - מואה - צילם הילל זוסמן מסלול אופניים חאן בארות - מואה - צילם הילל זוסמן

מידע שימושי​

מקום בארץ: מכתש רמון

אופי הטיול: מסלול אתגרי לרכיבה על אופני הרים סוג מסלול אתגרי לרכיבה על אופני הרים

סוג המסלול: יש להתאים את הרכיבה לתנאי השטח וליכולת הרוכב. קטעים קשים יש לעבור ברגל.

אורך המסלול: כ-35 ק"מ

משך המסלול: 8-6 שעות

נגישות: לרכבי שטח. אפשר ללוות את רוכבי האופניים על דרך מקבילה או קרובה לשביל.

נגישות: באתר מבוצעות התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות

שביל: אופניים

עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב

מקום לפיקניקים: חאן בארות, חניון מצד נקרות, חניון הר משא, מואה

מים לשתייה: בחאן בארות בלבד

חניה: יש

הדלקת אש: בחניונים בלבד

רחצה במים: אין

חניוני לילה: חניון מוסדר בחאן בארות, חניונים בנקרות, בהר משא ובמואה.

ציוד: קסדה, כפפות (מיגון נוסף מומלץ), אופני הרים תקינים, כלי עבודה לתיקון, פנימיות רזרביות, משאבה, מפה או נווטן.

הוראות בטיחות: בשלטי הכניסה לשביל ובאתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.

מפה: חובה להצטייד במפת טיולים וסימון שבילים הערבה התיכונה ומזרח הנגב (גיליון מס' 17). אפשר להוריד את קובץ המסלול מהאינטרנט

(בחלק מהשביל אין קליטה סלולרית).

דמי כניסה: ללא תשלום

מוקדי העניין המרכזיים

דרך הבשמים

נוף מדבר

האתרים הנבטיים בור נקרות, חורבות קצרה וחורבות מואה

תצפיות נוף

חורבת קצרה

גבעת מואה

פעילות רשות הטבע והגנים לשיפור השירות למבקרים

הרשות הכשירה אתר לינה מוסדר בחאן בארות ובו מאהל, שירותים, מקלחות חמות ומטבח לבישול עצמי (בתשלום), וכן הכשירה את השביל לאופניים וסימנה אותו.

איך מגיעים לחאן בארות?

ממצפה רמון נוסעים דרומה בכביש 40 ויורדים למכתש רמון. שלט במכתש (בין סימני ק"מ 87-86) מפנה שמאלה לחאן בארות (דרך עפר מסומנת באדום). לאחר כ-4 ק"מ מגיעים לחאן. הדרך עבירה לרכב פרטי.

איך מגיעים למואה?

פונים מערבה מכביש הערבה, כ-1.5 ק"מ מדרום לכניסה לצופר (כביש 90, בין סימני ק"מ 130-129) ונוסעים בעקבות הסימון השחור כ-2 ק"מ, עד למרגלות מואה. אפשר להמשיך ברכיבה למושב צופר, שם יש תחבורה ציבורית.

רקע

לאחרונה הושלם וסומן החלק הדרומי של שביל ישראל לאופניים – 300 קילומטרים בקירוב – ממצפה רמון לאילת. המקטע מחולק לשמונה ימי רכיבה. בתחילת כל קטע הוכשרה מבואה ובה מפה ושלט הסבר על השביל. השביל מסומן במעגל כחול בעיצוב חץ המראה את כיוון ההתקדמות.

החלק האחרון של מקטע זה הוסדר בעזרת מתנדבים במיזם לזכרו של עמית יאורי ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן. במיזם השתתפו רוכבי אופניים, אנשי רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית ערבה תיכונה, חיילים-חברים של עמית מחיל ההנדסה הקרבית ובני משפחתו.

מסלול הטיול

  1. אל נחל ארדוןהשביל יוצא מחאן בארות מזרחה וחוצה את רמת סהרונים הססגונית. רוכבים חדי-עין יכולים להבחין בשני צדי השביל בשני טורים של גלי אבנים. אלה גלי קבורה מתקופת הברונזה התיכונה I (2,200–2000 לפסה"נ) שנוודי המדבר הותירו אחריהם.השביל יורד לנחל ארדון האדמדם. עץ שיטה נהדר בערוץ הוא מקום ראוי למנוחה קלה, אם כי עד כה הרכיבה הייתה בירידה ולא מעייפת יתר על המידה. בהמשך הערוץ נגלית סדרה של שישה דייקים המבקיעה במאונך את המצוק שבגדה הצפונית של הנחל. דייקים הם מחדרים מַגמתיים שעולים מבטן האדמה ופורצים דרך הסלעים שמעליהם. כאן הדייקים חודרים במחשוף סלע מתקופת היורא (לפני 195–141 מיליון שנה) – הסלעים הקדומים ביותר הנחשפים בארצנו.
  2. נחל נקרותאחרי נסיעה קצרה מגיעים לנחל נקרות, פונים מזרחה במורד הנחל ונכנסים לקניון שלו. כאן מזומנים לרוכבים כ-9 ק"מ נפלאים וביקור במצד נקרות – מגדל שמירה ריבועי שחלש על דרך הבשמים. בתקופה הרומית המבנה היה דו-קומתי. בגיא קטן במרחק כ-200 מ' מן המצד השתמר היטב בור המים ששירת את יושבי המצד. תקרת הבור עשויה לוחות אבן והיא נשענת על קשתות אבן בסגנון הבנייה האופייני לנבטים. הרכיבה בקטע זה נעשית על כתפי הנחל, מחוץ לערוץ החצצי, למעט חציית הערוץ מצד לצד. יש לחצות בזהירות ולחפש היטב את הסימון על הגדה הנגדית של הוואדי.
  3. חורבת קצרהמקץ רכיבה של עוד 4 ק"מ בערך השביל נוטש את נחל נקרות ופונה מזרחה לנחלים אבוס וצרורות. אחרי 3 ק"מ הוא נפרד מדרך הג'יפים, מאגף את הר משא מדרום ועולה לחניון הלילה שממזרח להר משא. מכאן הוא עולה לחורבת קצרה. החורבה היא שרידיהם של מגדל תצפית ותחנת דרכים קטנה. עמדת שמירה זו הייתה בתחילתה מגדל ריבועי בנוי אבני גזית. קירות המגדל שרדו עד גובה שלושה מטרים. מאוחר יותר הוקמו מדרום למגדל שלושה חדרים. החדר האמצעי שימש חצר פתוחה למגדל ולשני החדרים ממזרחו וממערבו.המורד מחורבת קצרה תלול מאוד. יש לרכוב בזהירות יתרה ומוטב לרדת בהליכה. המשך הרכיבה הוא במורד נחל קצרה. רגע לפני הערבה, במקום שנחל קצרה מתחבר לנחל עמר (יש לשים לב לשלט כדי לא להחמיץ את היציאה מהנחל), השביל נוטש את הערוץ הראשי ונמשך צפונה בנחל קטן עד למעלה קצר בואכה גבעות מואה, ומשם גולש לחורבת מואה (מויאת עוואד), האוצרת את שרידיה של תחנת דרכים גדולה.
  4. מואהרוב החוקרים מפקפקים בזיהוי המקום כאתר הנבטי שנזכר בספרות הקדומה בשם מואה, אך השם השתרש בציבור המטיילים. מואה או לא, בעבר נבע כאן מעיין כל השנה ועל כן הוקמה לידו תחנת דרכים חשובה. חשיבותו של המקום היא שכאן פוגשת דרך הבשמים את הדרך שחצתה את הערבה מצפון לדרום והגיעה לאילת.המבנה המרכזי הוא האכסנייה. זהו מבנה ריבועי בנוי אבני גזית, 40X40 מ' גודלו. אחד מאגפי האכסנייה שימש בית מרחץ. על גבעה נמוכה ממערב למבנה החאן ניצבת מצודה ובה 11 חדרים המקיפים חצר. בחדר אחד פעל בית בד, כפי שאפשר להסיק מן המתקנים שבו. באתר התגלו גם ברכת מים וקטעים מן האמה שהובילה מים מהמעיין לבית המרחץ.כאן, למרגלות מואה, בדרך האורך הידועה בשם "ציר המעיינות", מסתיים קטע זה של שביל ישראל לאופניים ומתחיל הקטע הבא – ממואה למושב פארן.