אל חרבת בינת-בר ותצפית פרסת נחל שילה - המלצה למסלול טיול בשמורת הטבע נחל שילה עילי

שמורת נחל שילה עילי משתרעת בנחל שילה ובגדותיו בין איזור גדר ההפרדה במערב לכפרים בורוקין, כפר א-דיך ודיר ע'סאנה במזרח.

בשמורה ששטחה 12,713 דונם, נכלל קטע מצוקי של כ-12 ק"מ באפיקו של נחל שילה, המנקז את אזור השומרון מערבה אל נחל הירקון. באפיק הנחל נפתולים מרשימים חתורים בסלע ובגדותיו שרידי התיישבות קדומים וטרסות חקלאיות מעובדות.

הצומח בשמורה משלב מטעי זיתים, כתמי חורש טבעי ואזורי טרשים בהם גדלה בתה עשבונית וכן בתת סירה קוצנית.

תיאור המסלול

נקודת מוצא: שער היישוב פדואל
נקודת סיום: מפגש נחל שילה עם כביש 446

הירידה מפדואל אל ואדי א-שמית

המסלול מתחיל בשער היישוב פדואל ומסומן לכל אורכו בצבע אדום. מכאן נשקיף דרומה לעבר המרחב המבותר של אגן נחל שילה והרי גופנא. מומלץ להסתכל כבר בשלב זה על ההר בעברו השני של הערוץ ולחפש ארבעה עצי ברוש בודדים – זוהי הנקודה שדרכה נעלה לחרבת בינת-בר.
המסלול יורד למרגלות גדר היישוב פדואל ולאחר כ-300 מטרים מגיע לכיפת תצפית יפה, מכאן מתחילה הירידה לכיוון הערוץ. לאחר 200 מ' נגיע לבור מים שמימיו גבוהים בדרך כלל. נמשיך לרדת לערוץ דרך יער פתוח (יער פארק) של כ-40 עצי חרוב עתיקים. נצעד עוד כ-300 מטרים בירידה עד שנגיע לערוץ ואדי א-שמית. במהלך הירידה, בסוף החורף ניתן להבחין בפריחה של גיאופיטים שונים ביניהם בולט בעיקר בן חצב יקינטוני.

טיפוס אל מצוקי נחל שילה

מתחתית ואדי א-שמית נעפיל דרומה בעליה תלולה אל עבר חרבת בינת-בר. לאחר כ-200 מטרים של טיפוס נבחין בשרידי מצודה קדומה שככל הנראה שמרה על חרבת בינת-בר שבראש המצוק שמעלינו. נמשיך בטיפוס בשביל האדום החוצה דרך עפר כבושה ומעפיל כ-300 מטרים אל עבר פסגת ההר. בסמוך לפסגה פונה השביל האדום מערבה ולאחר כ-150 מטרים מגיע לפתח מערה גדולה. זוהי מערה קרסטית טבעית ורחבה. כשניכנס לפתח המערה (אין צורך בפנס), מצפה לנו הפתעה – המערה חוצה את ההר ואנחנו מוצאים את עצמנו בצד השני, מעל האפיק של נחל שילה. הנוף המתגלה מפתח המערה הוא מרהיב ביופיו – מקום מצוין להפסקה קלה.
ממוצא המערה מתגלה לעינינו בבת אחת הפרסה המרהיבה של נחל שילה, כ-200 מ' למרגלותינו. בלבה של הפרסה נמצאת חורבת בלטה – חורבה מרשימה מימי בית שני והתקופה הביזנטית. מראש המצוק תצפית נאה לעבר מערב השומרון – היישוב בית אריה הנמצא מולנו בגדה הדרומית של הערוץ. ממערב לבית אריה נבחין בכפר לובאן בראש כיפה גבוהה, וממזרח לבית אריה נבחין בכפר בית רימא, על הרכס ההררי מדרום.
חרבת בינת-בר נמצאת בראש המצוק שמעלינו ויש שמזהים אותה עם העיר המקראית 'צרדה' המוזכרת בספר מלכים א, יא, כו.

ירידה אל כביש 446

מהמערה נצעד מערבה לאורך משעול צר במקביל לקו המצוקים. לאחר כ-200 מטרים נגיע לשלוחה צרה שיורדת דרומה. נצעד במורד השלוחה לאורך השביל האדום לעבר אוכף צר. הירידה בשלוחת "הסכין" היא חוויה אמיתית – דרגשי סלע חשופים בינות לשני ערוצים עמוקים – ואדי א-שמית מדרום ונחל שילה מצפון, ואנחנו במרכז, נהנים מהנוף הדו-כיווני. בינות לדרגשי הסלע פורחת בסוף הקיץ חבצלת קטנת-פרחים, פרח לבן ומרשים. באוכף – מבנה רבוע שכיום משמש כמכלאת צאן, אך בבסיסו יש שרידי מצודת שמירה שככל הנראה שמרה על העליה לחרבת בינת-בר מכיוון מערב.
באוכף נפנה ימינה ונרד בחזרה לואדי א-שמית, נלך עוד כ-500 מטרים בערוץ עד שנגיע לערוץ הרחב של נחל שילה. מכאן נלך עוד כ-100 מ' נוספים עד לסיום המסלול בסמוך לכביש 446 בתחתית נחל שילה.

איך להגיע

המסלול מתחיל משער הישוב פדואל. לבאים ממחלף קסם נוסעים מערבה בכביש 5 לכיוון אריאל, לאחר כ-15 ק"מ פונים ימינה (דרומה) בכביש 446 לכיוון עלי זהב, בית אריה ופדואל. נוסעים בכביש 446 כ-5 ק"מ עד לכיכר גדולה בה יוצאים ביציאה השלישית ונוסעים על פי השילוט לכיוון הישוב פדואל. חונים בסמוך לכניסה לשער הישוב. תחילת המסלול, כ-20 מטרים לפני השער מזוהה על פי שילוט בולט של רשות הטבע והגנים ומסומן בצבע אדום.

הערות

• לא מומלץ להשאיר רכבים בנקודת הסיום בסמוך לכביש 446
• אין לסטות מהשביל המסומן
• אין להיכנס לנחל בזמן שיטפון
• הליכה במסלול מחייבת תיאום מוקדם עם גורמי הביטחון
• מתאים לכל עונות השנה. מלבד בימים בהם קיים חשש לשיטפונות.