נחל ראש פינה - המלצה למסלול טיול בשמורת הטבע נחל ראש פינה

נחל ראש פינה מתחיל בהר כנען וזורם בתחומי המושבה ראש פינה עד שהוא נשפך לירדן ההררי. לאורך הנחל נובעים מספר מעיינות, הזורמים במשך כל השנה, ביניהם עין גיא אוני ועין פינה. הטיול בשמורת נחל ראש פינה הוא טיול קליל וקסום במיוחד, המשלב בתוכו פריחת שקדיות יפהפייה (בעונה), מעיינות מפכים ונחל זורם (בחורף), נופים מרהיבים וסיפורים היסטוריים על ההתיישבות בעמק החולה במאה ה-19. 

צפו בסרטון שצילם שלומי יצחק:

תיאור המסלול

נקודת מוצא: הקצה הצפוני של רחוב ברקת בצפת

נקודת סיום: חניון המושבה ראש פינה, ליד בית הקברות

נשאיר רכב אחד בסיום המסלול, בחניון המוסדר במושבה ראש פינה, ליד בית הקברות המעניין של המושבה. אל תחילת המסלול נגיע לאחר שניסע לצפת בכביש הישן (כביש מס' 89), המחבר את צפת עם ראש פינה. הכביש מתעקל ומסתובב. נעבור את הפנייה לשכונת נוף כינרת ונגיע לכניסה לצפת. לאחר שנעבור גשר קטן, נתבונן היטב ונחפש סימון שבילים בצבע שחור מימין. דרך המובילה אל שכונה חדשה, תוביל אתכם אל תחילת המסלול. בכניסה לשכונה, החנו את רכבכם וזה הזמן לקחת את התיק ולהתחיל ללכת ברגל.

טיפוס קטן יוביל אותנו אל השביל. נעבור גדר ומכאן נוכל להתחיל לצעוד במורד אל תוך הנחל. חדי העין יוכלו להבחין בשרידי דרך הבנויה מאבנים. בדרך זו השתמשו בני היישוב הישן מצפת כאשר החליטו לבצע במקום מהפכה התיישבותית, חברתית ותרבותית. השנה היא 1878. אליעזר רוקח וקומץ משפחות יהודיות מאגודת עובדי האדמה בצפת מחליטות לצאת מהישוב העירוני היהודי והמוגן – צפת עיר הקודש, וללכת ולהתיישב בין הערבים בכפר ג'עוני. לימים יקרא מקום מושבם – גיא אוני ומאוחר יותר – ראש פינה.

היציאה מצפת התפרשה כמעשה כפירה והמתיישבים החדשים הוחרמו ע"י הקהילה היהודית ונתקלו בקשיים רבים. שנות הבצורת הקשות והתמיכה הכלכלית המועטה גרמו, בסופו של דבר, לנטישת המשפחות, למעט שתי משפחות, אשר החליטו לאחוז בקרקע ויהי מה: משפחות קלר ופרידמן. את צאצאי שתי המשפחות תוכלו למצוא עד היום במושבה. בשנת 1882 הגיעה עלייה חדשה לארץ, שהצטרפה אל שתי המשפחות החלוציות וקראה את שם המקום ראש פינה – "אבן מאסו הבונים – הייתה לראש פינה" ( תהילים פרק קי"ח, פסוק כ"ב).

בעודנו יורדים בנחל, נסתכל סביבנו ונחפש בעלי חיים. באזור זה חולפים צבאים, שפנים, דורבנים, תנים, שועלים ועופות דורסים.

לאחר שעה קלה, נגיע לפיצול בשביל (דרך עפר הפונה שמאלה – צפונה) ונחפש את המעין הראשון, תחת עץ התאנה הגדול. שם המעיין הוא גיא אוני אך יש הקוראים לו "מי המריבה". ב-1882, עם בוא העלייה, נרכשו האדמות ועימן שליש מהזכויות על המים – אז גם החלו המאבקים הרבים סביב המים, בין המתיישבים החדשים לבני הכפרים באזור. היום תוכלו לראות כי כל המעיינות מקורים במבנה שבנה סביבם הברון רוטשילד בסוף המאה ה-19, כדי להגן על המים מפני גוזלים, אידוי ובזבוז. זה הזמן לשבת תחת עץ התאנה, ליהנות מצליל המים המפכים, על אף שלא ניתן לראותם, ולשמוע את שמו השלישי של המעיין – עין אבו חליל. אבו חליל הוא אברהם אבינו. האגדה מספרת כי אברהם אבינו שתה ממי המעיין בדרכו וסגולות המעיין הן כי השותה ממימיו ישוב וישתה מהם.

אחרי שנחנו מעט מהירידה התלולה ושמענו את ציוץ הציפורים סביב, נמשיך בדרך. זה הזמן לחפש את פריחת השקדיות המרהיבה. ואכן לא תוכלו להחמיץ את הפריחה הלבנה המקשטת את עצי השקד לאורך הדרך. את דרכנו תקשט שפע של פריחה נוספת ומומלץ להוציא מגדיר ולנסות ולהכיר את שמות הפרחים במרבדים המקשטים את דרכנו. 

עוד מספר דקות הליכה וכבר הגענו אל המעיין השני הלא הוא עין פינה, המספק מים למושבה ראש פינה ומימיו טובים מאוד. מומלץ להתרענן ולשטוף פנים בצינור היוצא מהמעיין. אם תתבוננו סביב תראו סלע גדול סמוך למעיין. המקומיים מספרים כי בסלע זה הייתה מערת צבועים, אשר היפנטו את כל הבאים לשתות מן המעיין. היום כבר אין צבועים באזור ומעט הצבועים אשר בגליל ובגולן, נמצאים בסכנת הכחדה.

מעין פינה נמשיך במורד הנחל. נוכל לראות בגדה הצפונית של הנחל את שרידי הכפר הערבי ג'עוני וכמו כן להבחין כי מעתה מלווים אותנו עצי פרי רבים: זית, גפן, תאנה, רימון, חרוב, שעורה ואפילו את אם החיטה גילה אהרון אהרונסון בראש פינה. זהו אזור הבוסתנים העתיקים ובתוכם יציץ לעברנו מבנה המעיין האחרון בדרכנו, הלו הוא – עין כדן, הקרוי על שם פרח הכדן הענוג הפורח כאן בחודשים פברואר ועד אפריל.

סיפורים רבים ניתן לשמוע סביב המעיינות. כך למשל, אביו ואמו של יגאל אלון נפגשו בדרך זו ליד המעיין ולימים הוביל יגאל אלון את מבצע שחרור הגליל באותה הדרך.

עוד מעט קט ומסלולנו מסתיים, בתי המושבה כבר מבצבצים והגענו אל דרך אבן ואל החנייה בה ממתינים הרכבים. מומלץ לסיים את הטיול בטיול מענג במושבה הציורית.

צפו בסרטון שצילם ארז דגן:

איך להגיע

לנקודת המוצא: הקצה הצפוני של רחוב ברקת בצפת, כאשר הכביש הופך לדרך עפר, 200 מטרים מצפון למפגש רחוב ברקת ורחוב ספיר.

לנקודת הסיום: חניון המושבה ראש פינה ליד בית הקברות – רחוב "דרך החלמוניות". משם ניתן לעלות שמאלה במדרגות  למושבה ולטייל בה.

הערה

אפשרות נוספת היא לטייל במסלול קווי (הלוך ושוב) בחלקו התחתון של המסלול, ואז מתחילים בנקודת הסיום שמצוינת לעיל וגם חוזרים אליה.