חיפוש 
צרו קשר מחנה אקולוגי - ניטור אקולוגי מתמשך במפרץ אילת
המחנה האקולוגי באילת הינו סקר שוניות אלמוגים ארוך טווח במפרץ אילת. הסקר מספק תמונת מצב עדכנית של בריאות חברות האלמוגים והדגים בשונית. לדבר חשיבות רבה לצורך הבנת ההשפעה של אירועי קיצון על השונית והשפעת האדם על המרחב הימי. הנתונים מספקים בסיס לקבלת החלטות ממשקיות בעתיד, כגון מאמצי שמירה ואכיפה ימית, הכרזת שמורות ימיות נוספות ובנייה על קו החוף.
למה?
שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן מהשוניות העשירות והמגוונות בעולם ומהוות משאב טבע חשוב וייחודי בקנה מידה לאומי ובינלאומי. ברחבי העולם, שוניות אלמוגים נמצאות בסכנה בשל גורמים רבים, כגון שינויי אקלים, זיהום מי הים, פגיעה פיזית ודיג יתר. שוניות האלמוגים שבמפרץ אילת ייחודיות בשל העמידות הגבוהה של האלמוגים אשר מאכלסים אותן להתחממות מי הים ועל כן הן עשויות להוות מפלט עולמי לשוניות אלמוגים בעידן של שינויים אקלימיים.
חוסנן של שוניות האלמוגים במפרץ אילת תלוי מאוד בגורמי עקה מקומיים ולכן גם במאמצי השימור המקומיים, וניטור השוניות לאורך שנים מהווה כלי חשוב להבנת מגמות ושינויים במערכת השונית של המפרץ וניהול שמירת טבע מבוססת מדע. על אף קיומה של תכנית הניטור הלאומית אשר סוקרת באופן שיטתי את בתי הגידול השונים ומנטרת מגוון מדדים אוקיינוגרפיים ואקולוגיים, חלק ניכר מהשמורות הימיות בחוף הדרומי של אילת אינו מנוטר ולא ידוע עד כמה הפעילות התיירותית האינטנסיבית בחוף הדרומי מזיקה לשוניות האלמוגים.
מטרתו של המחנה האקולוגי הימי באילת אשר נוסד בשנת 2015 הינה להשלים פערי ידע בכל הנוגע להשפעות של גורמי הפרעה, בעיקר מקומיים, על שוניות האלמוגים, לרבות על מבנה חברות הדגים בשוניות. ממצאי המחנה האקולוגי מספקים לנו תמונת מצב עדכנית על מצבן של שוניות האלמוגים הרדודות בצפון מפרץ אילת ומהווים בסיס להשוואה עתידית ובחינת מגמות בזמן. המשך רציף של המחנה האקולוגי לאורך שנים מאפשר להעריך את השפעתם של אירועי קיצון (כגון הסערה שפקדה את חופי אילת במרץ 2020), שינויים בממשקי ניהול, שימושים נפוצים בחוף ושינויי אקלים על חברות הדגים והאלמוגים. אנו מאמינים שתוכנית זאת תאפשר להבחין במגמות, להגיב במהירות ותסייע בקבלת החלטות מבוססת מדע אשר תתרומנה להגנה על השוניות לאורך זמן.
מי?
הסקר נעשה בהובלת רשות הטבע והגנים. הדיגום, התיעוד, הגדרת המינים ובניית בסיס הנתונים של הסקרים נעשו על ידי חוקרים וסטודנטים ממספר מוסדות וגופים, תוך שיתוף פעולה ביניהם – רשות הטבע והגנים, המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ותכנית הניטור הלאומית של מפרץ אילת.
איפה?
הסקרים נעשו בשמורה הימית שבים סוף וארבעה אתרים נדגמים בקביעות:
שמורת האלמוגים (NR), המערות (Caves), הנסיכה (Princess), קצא"א (Katza).
אתרים אלה נבחרו כך שבכל אתר מידת ההפרעה שונה ותלויה בעיקר במידת הנגישות של הציבור לשוניות, מידת הפעילות בחוף ומידת הפיקוח. על מנת שניתן יהיה לבצע השוואה מרחבית בין האתרים, נבחרו אתרים שבהם, בסביבה הרדודה והנגישה ביותר לציבור (צוללים, משנורקלים, שחיינים), קיימות שוניות עם מאפיינים מורפולוגיים דומים (כלומר, אותם 'טיפוסי' שונית). כל האתרים שנבחרו נמצאים בתוך שמורות טבע מוכרזות, למעט אתר קצא"א (KA) שנמצא באזור המקודם בימים אלה להיות שמורת טבע.
מתי?
הסקר הראשון נעשה בספטמבר 2015 ומאז הוא נעשה בסתיו בשנים 2016, 2017, 2018, 2020 ו-2022. לאחר הסופה שפקדה את אילת במרץ 2020, התבצע סקר דגים נוסף בחודש יוני של אותה שנה. ביוני 2021 בוצע שוב סקר דגים, כדי לספק השוואה ונקודת יחוס לסקר הדגים שבוצע שנה קודם לכן בסמוך לסופה. הסקר הקרוב מתוכנן לסתיו 2024 ולאחריו ימשיכו הסקרים אחת לשנתיים.
איך?
על מנת לאמוד את בריאותה של המערכת האקולוגית יש לבחון שינויים במגוון מיני האלמוגים ובאחוזי כיסוי האלמוגים על בלטי השונית. בכל אתר שנסקר בוצעו צלילות לאיסוף נתונים פיזיים של כלל הבלטים ובכלל זה צילום מקיף.
בעזרת זיהוי חזותי, תוכנות ייעודיות וחישובים נאספים נתונים רבים על מצב האלמוגים ובעלי החיים המאכלסים את השונית, ומידע רב נאסף גם על מיני הדגים המתקיימים בה.
מה התגלה?
מהסקרים עולה, כי אתרים בהם עומס המבקרים גבוה יותר ומידת הפיקוח נמוכה יחסית, נמצאים במצב אקולוגי ירוד יותר. כך למשל, באתר המערות נמצאה כמות דגים קטנה יותר וחברת דגים פחות עשירה. באזור הנגיש לציבור באתר קצא"א נמצא אחוז האלמוגים השבורים הגבוה ביותר.
במרץ 2020 הכתה בחופי אילת סערה יוצאת דופן בעוצמתה, אשר הכתה קשות בשוניות הרדודות ופגעה בבלטי האלמוגים. הסערה גרמה לשבירת אלמוגים ובשניים מאתרי הדיגום, אף הביאה לריסוק מלא של ארבעה בלטי שונית, שלושה מתוכם באתר הנסיכה ואחד בשמורת חוף אלמוג. בכל האתרים תועדה ירידה חדה בכמות הדגים.
ההבדלים במידת הנזק שנגרם לשונית באתרי הדיגום השונים, נובעים ככל הנראה מהבדלים בגיאומורפולוגיה הימית והחופית.
באתר הנסיכה, אשר נפגע באופן הקשה ביותר, ישנה חומה גבוהה על החוף, במרחק מטרים ספורים מקו הגאות, שנבנתה במטרה להגן על הכביש שנסלל בסמוך. החומה מפרה את מבנה החוף הטבעי ובמהלך הסערה הביאה לגריעת כמות אדירה של משקע מהקרקעית ומבסיס בלטי השונית. הדבר הביא לערעור היציבות ואף להתנתקות והתהפכות של חלק מהבלטים. משקע שנגרע באזור אחד הוסע עם זרמי הים וקבר תחתיו אזורים אחרים.
באופן מפתיע, כשנה לאחר הסערה נמצאה עלייה בכמות הדגים, וחברות הדגים שבו למצבן הקודם בכל האתרים. התוצאות מעידות כי חברות הדגים במפרץ יכולות להשתקם במהירות מהפרעות טבעיות, כל עוד האלמוגים לא נפגעו גם הם באופן משמעותי.
נראה כי מאמצי ההגנה והפיקוח הנרחבים במפרץ, ובייחוד מאמצי הפיקוח על הדיג, תרמו להתאוששות המהירה של חברות הדגים לאחר אירוע הסערה החריג.
כדי לשמר את חוסנן של שוניות האלמוגים באילת ואת יכולתן להתאושש מאירועי קיצון, חשוב להתמיד בשימור מקומי ואזורי ולהימנע מפיתוח מוגבר הפוגע בגאומורפולוגיה החופית ומפר את מאזן המשקע בקו החוף.
מצורף דוח המסכם את הניטור בשונית באילת בשנים 2015-2021 במסגרת תוכנית ניטור 'המחנה האקולוגי'
לקריאה נוספת, מאמר בכתב העת 'אקולוגיה וסביבה' התאוששות מפתיעה של דגי שוניות האלמוגים באילת לאחר סערה נדירה>>
אולי יעניין אותך גם
קטגוריות