הרחקת בקר מנחלי הגולן  - שולטים בזיהום מקורות המים הטבעיים

אירועי זיהום מים בנחלי הצפון עקב הפרשות בקר הם מציאות רווחת המאלצת מדי שנה סגירת נחלים ושמורות טבע למטיילים. לאחר שנים של אירועי זיהום חוזרים (בגלל מחלת העכברת למשל) ומחקר מקיף (שתחילתו ב-2007) – יוצאת לפועל במחוז צפון תוכנית להפחתת מקורות הזיהום. "העשייה בשטח מתחילה כעת ומתבצעת בשלב א' באגן יהודייה הכולל את אתרי הטיול והשכשוך בנחל משושים, יהודייה ודליות", מדווח ניסים קשת, מנהל אגף סביבה בחטיבת המדע של רט"ג  "מדובר בפרוייקט מפתח רב שותפים בהובלת רט"ג, היוצא לדרך בהחלטת ממשלה (שהקצתה לפרוייקט 14 מיליון ש"ח) בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, רשות המרעה, רשות ניקוז כנרת ומגדלי העדרים".

בתחום אגן היהודייה (245 קמ"ר, מתוכם 120 קמ"ר מהווים שמורות טבע) מצויים שטחי מרעה רבים ומי ערוצי הנחלים המתחתרים באזור ומעיינותיהם, משמשים כמקור מי השתייה העיקרי של עדרי הבקר. שהיית העדרים סמוך למקורות המים ובחלקות המרעה הגובלות בערוצים עלולה לגרום לזיהום מי הנחלים כתוצאה מהפרשה ישירה של הפרות למים. בנוסף, גם הפרשות המצטברות על מדרונות הערוצים, עלולות להישטף אל הנחלים עם הגשמים.

מקור מים חלופי – הצבת השקתות

ממחקרים ותצפיות שטח עלה כי חומר צואתי ושתן בנחלים הם הגורמים המרכזיים התורמים להידרדרות תברואתית של מים ומסכנים את בריאות הציבור הרוחץ בהם. בנחלי אגן הכנרת המקורות המרכזיים לכך הם רעיית בקר המנצל את בתי הגידול המימיים הטבעיים בעיקר בעונת הקיץ. הוכח שניתן להשפיע באופן משמעותי על עצימות פעילות הבקר במעיינות הנחלים ובאפיקיהם על ידי הוספת מקור מים חלופי (שקתות) הגורם להם לנטוש את המקור הטבעי. הרחקת הפרות תביא לצמצום כמות ההפרשות המוטלות במים, ובדרך זו גם לירידה משמעותית בפוטנציאל הסיכון של הרוחצים לתחלואה בעכברת (שמקורה בשתן) או מחלות אחרות (שנגרמות מחשיפה לחיידקים, וירוסים וטפילים אחרים שמקורם בצואה).

כחלק מהצעדים לשימור ושיקום בתי הגידול הלחים באגן היהודייה החלה רט"ג בימים אלה לפזר שקתות מים בחלקות המרעה המדוברות. האפקט החיובי של הפרוייקט אמור להיות מורגש באופן מיידי מאחר שסדרה של ניסויי שדה מנוטרים הוכיחו שהשימוש במקור מים חלופי גרם לשינוי בפיזור המרחבי של הפרות תוך ימים ספורים.

בשלב הנוכחי של הפרוייקט מפוזרות השקתות בשטחי המרעה על פי תוכנית מאושרת ולאחר תכנון הנדסי וטכני, הסדרת מקור מים וצנרת לכל שוקת, קבלת אישורים נדרשים והסדרת הסכמי מים. המיקום האופטימלי להצבת השוקת נקבע על סמך שקלול קריטריונים אקולוגיים (מרחק ממקור המים הטבעי), הנדסאיים (מרחק ממקור מים מלאכותי) והתנהגותיים (הנטייה של עדר בקר היא להעדיף אזור גבוה טופוגרפית החשוף יותר לרוחות שעוזרות בקירור גופן) ובשיתוף עם המגדלים. "אחריות הבוקרים היא לתחזק את העדר ולראות שהוא אכן שותה בשקתות", מציין עמית דולב, אקולוג מחוז צפון, ומזכיר שהבוקרים אינם נושאים בהוצאות כספיות ומעבר לכך מרוויחים ניצול טוב יותר של שטחי מרעה.

פרות רובצות במקווה מים בדרום הגולן (צילום: עמית דולב), פרות רובצות במקווה מים בדרום הגולן (צילום: עמית דולב)