פועלים להפחתת שריפות

עד כה פרצו השנה במחוז צפון 235 שריפות, אך עמי דורפמן, סגן מנהל מחוז צפון מזכיר שעל אף שאנו בשלהי הקיץ העונה הבוערת עוד לא הסתיימה ועשויה להימשך עד תחילת דצמבר (השריפה הגדולה בכרמל פרצה ב-2/12/10). מזג אוויר קייצי ושרבי הוא אכן גורם המלבה שריפות, אך צריך לזכור שרוב השריפות נגרמות על ידי בני אדם בשטח. זה קורה בגלל חוסר תשומת לב והפנמה לא מספיק טובה של מהירות וקלות התלקחות דליקה.

דורפמן מציין שהגורמים המרכזים לשריפות הם רשלנות והצתה ובמידה מועטה מאוד כוח עליון (בעיקר ברקים). הוא מביע שביעות רצון מדרך ההתמודדות המשולבת בעת פריצת שריפות: "יש לנו שיתופי פעולה טובים מאוד עם כלל הגורמים, כב"ה, חקלאים, מועצות, קק"ל וצבא. הגישה הרווחת היא ש'כולם עוזרים לכולם' על מנת לרכז כוח ומשאבים ולתת מענה מהיר ויעיל סמוך ככל הניתן לגילוי השריפה". אזורי הפיקוח בהם פרצו עד כה מספר השריפות הגבוה ביותר הם: מרכז הגולן (51 שריפות), גליל תחתון וכנרת (61 שריפות), גליל עליון (17 שריפות), כנען (11 שריפות), כרמל (27 שריפות).

הקמת היחידה למניעת שריפות

בחודש יוני נרשמה התקדמות משמעותית בתחום מניעת שריפות עקב הדלקת פסולות בשטחים פתוחים עם הקמתה של היחידה למניעת שריפות. היוזמה הגיעה מהמשרד להגנת הסביבה שמקבל מדי שנה תלונות רבות על עשן וזיהום אוויר ביישובים*. "ההקמה היא הבשלה של תוכנית המשרד שנעשתה מתוך הבנה שפסולת בשטחים פתוחים ועל אחת כמה וכמה פסולת בְּעִירָה היא מפגע משמעותי המחייב מענה", מציין עודד נחמיה, הרכז הארצי של היחידה.

פעילות ב-3 ראשים

היחידה פועלת בשלוש זרועות מחוזיות (מחוז צפון, מרכז, דרום) המכסות גיאוגרפית על החלוקה לחמש המחוזות של המשרד להגנת הסביבה. המטרה המשותפת: צמצום ומיגור תופעת הדלקת הפסולות הבלתי חוקית על ידי שיתופי פעולה הדוקים עם גורמי פיקוח של המשרד להגנת הסביבה, המשטרה הירוקה, המשטרה ורשויות מקומיות בכל הקשור להפעלת סמכויות מנהליות ופעולות אכיפה. בכל מחוז גויס צוות ייעודי המונה 4-5 איש והוגדרו מטרות ויעדים:

שלב 1: מיפוי המפגעים בשטחים פתוחים על ידי סקר שטח – היכרות  קרובה עם היישובים וסביבתם, בעלי קרקעות ומי שמעבד אותן. איסוף מידע על חסימות, שערים נעולים, סימון נקודות עם פוטנציאל גבוה להדלקת פסולת.

שלב 2: פעולות איתור, תיעוד ומניעה של השלכת פסולת והדלקתה – סיוע במבצעים שמובילה המשטרה הירוקה: תצפיות, מארבים ופעולות מקדימות לתפיסה והענשה על פי חוק (בזמן הקצר שהיחידה פועלת, 3 חודשים, נפתחו בזכות התצפיות כ-30 תיקי חקירה).

שלב 3: נקיטת פעולות והפעלת הליכים מנהליים (צווי ניקוי, קנסות, פינוי) במקרה של פסולת בוערת או ערימות בשטח ועצירת מפגעי עשן.

פעילות היחידה במחוז צפון: מסקר שטח לעשייה

בניהולו של גל אריאלי היחידה למניעת שריפות במחוז צפון הייתה הראשונה לגייס אנשי צוות שאובזרו בציוד משלים (מצלמות ברכבים). אנשיה השלימו את סקר השטח שהוגש לא מכבר למשרד להגנת הסביבה. הסקר נותן תמונה טובה של הבעיה עמה מתמודדים. עולה ממנו שתופעת ריבוי השריפות מועצמת ביישובי בני המיעוטים באזור נצרת, ואדי ערה, אזור עכו, אזור הכפרים הדרוזים בגליל המערבי, אך קיימת גם אצל חקלאים וסמוך לרפתות. הפסולת הנפוצה ביותר היא פסולת בניין, אך אנשי היחידה מודאגים בייחוד ממצבורי רסק גזם ותחנות מעבר (מזבלות) אליהן מעבירים את הפסולת הגדולה כולל פגרים שמזינים גלגל של בעיות נוספות.

נחמיה – היושב במטה רט"ג בירושלים ומצוי בקשר עם מקבלי החלטות ועם רכזי היחידות האזוריות – מדגיש שמיפוי המפגעים והמידע מרוכזים כעת לראשונה במאגר נתונים ממוחשב מקיף, "בזכות הנתונים נדע בדיוק את היקף התופעה, ריכוזים גיאוגרפיים ונוכל לתעדף פעילות", הוא מסביר ומוסיף שהיעדר מאגר נתונים אחד (עד היום) עלה בדוח מבקר המדינה ובוועדת איכות הסביבה כפער בעייתי. ברמה הארצית לצד התוויית דרך ומתן הנחיות מקצועיות – מקדם נחמיה את נושא הרחבת סמכויות הפקחים בשטח. זוהי השלמה חשובה לתפקיד שתאושר בשבועות הקרובים ותעניק לפקחים סמכות לתת קנסות ו/או להוציא צווי ניקוי – סמכויות שיתנו משנה תוקף לתפקידם. ובכל זאת הוא מדגיש: "גם כשהסמכויות יהיו מסורות בידיי – האג'נדה שלנו היא לעבוד בשיתוף פעולה. שילוב הכוחות הוא מנצח, ברגע שהמועצה נרתמת והמג"ב המקומי – כוחנו גדל".

 *החשיפה לריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר הנפלטים לאוויר משריפות פסולת עלולה לגרום בטווח הקצר צריבה בעיניים, באף ובגרון, קשיי נשימה, כאבי ראש והקאות, ובטווח הארוך – סימפטומים של תחלואה במערכת הנשימה כגון התקפי אסטמה, וברונכיטיס חריפה וכרונית. נוסף, העשן נושא גם חומרים מסרטנים וחומרים הפוגעים במערכת החיסון ובמערך ההורמונים, וחומר חלקיקי הפוגע במערכת הלב . *מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה.