איך גן נולד?

ממערב לגן לאומי עתיקות קיסריה, ממש בתוך הים, שוכן עולם מופלא ונסתר של שרידים ארכיאולוגיים ואוצרות טבע תת-ימיים. את השטח הזה אנו מבקשים לשמור, לחקור ולטפח, והדרך לעשות את זה היא אכרזה על גן לאומי ימי.

 על פי "חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998" אכרזה על גן לאומי נותנת בידי רשות הטבע והגנים סמכות לנהל את השטח כגן לאומי, לתפעל אותו מבחינה תיירותית ובטיחותית ולהגן עליו בעזרת פקחי היחידה הימית. כך, לדוגמה, הוכרז בשנת 1968 הגן הלאומי עתיקות קיסריה ביבשה, והיום – עם יותר ממיליון מבקרים הפוקדים אותו מדי שנה – הוא האתר מספר אחת של רשות הטבע והגנים מבחינת מספר המבקרים.

הצעד הראשון בדרך הארוכה לאכרזה על גן לאומי בשטח הימי הוא הכנת תוכנית סטטוטורית ואישורה במוסדות התכנון, כמו כל תוכנית אחרת של הרחבת יישוב או של הקמת אזור תעשייה חדש. השותפים שלנו למסע הימי והמאתגר הזה הם רשות העתיקות, האמונה על השרידים הארכיאולוגיים, והחברה לפיתוח קיסריה, המנהלת את המסעדות ואת המיזמים בתחום החוף בנמל קיסריה.

מצגת של PowerPoint, קרדיט: אורית ברנע

קיסריה הייתה עיר החוף החשובה במזרח הים התיכון במשך 600 שנה, מאז הקים אותה הורדוס בשנת 10 לפנה"ס, ואת נמלה, נמל סבסטוס, הוא החל לבנות עוד טרם בניית העיר עצמה. שטח העגינה המוגן בנמל השתרע על כ-200 דונם, הוא נמתח לאורך כ-500 מטרים והיה בנוי משלושה אגנים. הוא נבנה כדי לספק מקום עגינה, מחסה ושירותי נמל לאוניות שהפליגו בין חופי מצרים, הלבנט ואירופה, וכדי להגן על אספקת החיטה ממצרים לרחבי האימפריה הרומית. הקמתו, על שלל מתקניו, היוותה מבצע הנדסי אדיר וראשון מסוגו בעולם. הממצאים הארכיאולוגים מלמדים שהאגן המערבי של נמל קיסריה הפסיק לתפקד כבר כ-100 שנים אחרי בנייתו. הוא נהרס כליל לפני סוף המאה ה-3 לספירה והיום מרבית שרידיו טבועים בים.

בשנת 2006 נחנך  בקיסריה פארק ארכיאולוגי תת-ימי ייחודי ובו ארבעה מסלולי סיור תת-ימיים עם שילוט והסבר לצוללנים, אך כיום נותר רק חלק מעמודי הסימון שהוצבו עם פתיחתו והשילוט התת-ימי לא שרד. מאז, וביתר שאת בעשור האחרון, הבינה רט"ג שהים הוא מרחב טבעי ועשיר בערכי טבע, נוף ומורשת, ממש כמו פארק הכרמל או הר מירון, אף על פי שרב בו הנסתר על הגלוי. לכן, עם כניסתן של תשתיות לים כמו צינור הגז הטבעי וקידוח "לווייתן", שהחל לפעול בעת האחרונה, העמידה רט"ג את הים התיכון בקדמת הבמה ובראש סדר העדיפויות שלה, מתוך הכרה שהוא משאב מרכזי שאת הידע בתחומו יש להעמיק תרתי משמע, ולהגן על אוצרותיו החבויים. למדנו וחקרנו את הסביבה הימית בעזרת אקולוגית ימית, והקמנו מרחב ימי שבו פקחים ימיים פועלים במסירות רבה ובעזרת ציוד ימי מקצועי.

צולל, צילום לרשות העתיקות היחידה הימית

גם מנהל התכנון, האחראי לאישור התוכניות, הבין מהי משמעותו של השטח הכחול והעצום המשתרע ממערב לחופי המדינה, והכין את "מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל". ב-2018 הוא אושר. במסמך נקבע כי "ברוב האתרים החשובים ובעיקר בערי החוף העתיקות רק החלק היבשתי עוגן מבחינה תכנונית כגנים לאומיים, ומרבית השטחים הימיים בהם מצויות עתיקות נותרו ללא הגנה". בהתאם למסמך יזמה רט"ג את תוכנית "גן לאומי ים קיסריה" לאחר בחינת מכלול הצרכים מהיבטי השימור, קליטת המבקרים, המחקר, הבטיחות והתפעול של הגן הלאומי הימי. התוכנית משלימה את התמונה היבשתית של עתיקות קיסריה ובכללה שלל השרידים הארכיאולוגיים מתחת לפני הים עד מרחק כ-500 מ' מהחוף.

התוכנית עונה על הדרישות של שלושת התפקידים העיקריים של גן לאומי, בהתאם למסמך המדיניות של המרחב הימי: שימור ושיקום אתרי עתיקות ומורשת וחשיפתם לציבור, הסדרת פעילות פנאי, נופש וספורט, ושמירה על ערכי טבע וסביבה. מסמכי התוכנית כוללים הוראות (תקנון) ותשריט וכן נספחים מקצועיים. למעשה, הוראות התוכנית מגדירות את "כללי המשחק", כלומר מה מותר ומה אסור בתחומה, התשריט קובע את גבולותיה, והנספחים מביאים את בסיס הידע ואת הנימוקים לאישורה ואכרזתה כגן לאומי.

לתוכנית הוכנו 3 נספחים:

• נספח שימור: נספח ובו סקירה של הממצאים הארכיאולוגיים וחשיבותם, ופירוט של הנחיות לשימורם ולחשיפתם לציבור בד בבד עם המשך המחקר של רשות העתיקות בים.
• נספח שימושים ומשתמשים: נספח המציג את כלל המשתמשים בים כיום ומציע המלצות להסדרת הפעילות בעתיד, בעיקר בתחום הנמל, בזיקה לפעילות של צוללנים, שיט לא מנועי ואיסור דיג, ואירועי ספורט לכלל הציבור בים כגון צלילה, משחה בים פתוח, קיאקים, סאפים, תחרות גלשני רוח, ועוד.
• סקר אקולוגי: הסקר מציג את ערכי הטבע הייחודיים בים, בהם מגוון מרשים של חסרי חוליות, בטאים וחשופיות צבעוניות, אך מציין גם מפגעים רבים כגון רשתות דיג ישנות ומצבורים של חוטי חשמל.

כיסוי של חסרי חוליות באזורים מולים, צילום אורית ברנע

עבורי, תכנון גן לאומי ימי הוא אתגר מקצועי, מסקרן ומרתק. שלא כמו על החוף, ביבשה, איני יכולה לסייר בו ולהתרשם באופן ישיר מהנוף, מהשטח, מהמינים הנדירים או מהעתיקות הפזורות על פני האתר – כיוון שאיני צוללת. אני רק יכולה לשים מבטחי במומחים המכירים את רזי הים טוב ממני, ולהיעזר ביכולתם המקצועית באמצעות תמונות, סרטים סקרים ומחקרים.

אני רואה בתכנון גן לאומי ים קיסריה הזדמנות נדירה להנגיש את כל היופי התת מימי הזה לציבור הרחב, ואני גאה להיות חלק מצוות רב תחומי של מקצועניים המקדישים את זמנם לקידום התכנית ולהעמקת היכרותנו עם הים – תרתי משמע.

בימים אלו הושלמו מסמכי התוכנית ובקרוב היא תועבר לדיונים במוסדות התכנון, בכללם הוועדה המחוזית חיפה, ולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) ומועצת גנים לאומיים שמורות טבע, שהיא הממליצה על אכרזה של גנים לאומיים בישראל. אני מקווה שבשנת 2025 אוכל לבשר לכם על אכרזת גן לאומי ימי ראשון בישראל – ים קיסריה – ואזמין אתכם "לגזור את הסרט" בתחרות סאפים בנמל קיסריה.

>> לכתבה באנגלית: Birth of a National Park