מערת נטיפים התגלתה במהלך פיקוח בניה

02/10/2022

זה התחיל בעוד סיור שגרתי של פקח תשתיות באיזור הרי ירושלים, צור הדסה אם לדייק, ונגמר במערת נטיפים וזקיפים מופלאה, מהמשמעותיות שנתגלו בארץ עם ערכי טבע נדירים.

מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד
מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד, מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד

מספר ליאור כהן, ששימש בתפקיד פקח תשתיות וגילה את הממצא המופלא:

"ב-2014 עת שימשתי בתפקיד פקח תשתיות במחוז מרכז, פיקחתי על פרויקט בניה של הרחבה של בצור הדסה. חשוב לדעת כי כל עבודת תשתית המתבצעת בכל מקום שבו יש ערכי טבע מוגנים מצריכה פיקוח וליווי הדוק של פקחים מטעם רשות הטבע והגנים והסיפור הזה ממחיש היטב למה.

התהליך כולל הצמדה של פקח תשתיות לקבלן או ליזם ובחינה בשטח של כל הגורמים שחשוב לבדוק. הפקח יוצא לסיור עם קבל ולפי הנראה בשטח כותב היתר שמהווה המלצה מקצועית למה שצריך לכלול התהליך. בהמשך, הוא גם מבצע ביקורי פיקוח בשטח ובמהלך אחד הביקורים שלי שם הגעתי וראיתי הפרוייקט בשלב של פריצת דרכים כדי לסלול כבישים.

בדופן של אחד הכבישים הבחנתי באיזו מן תלולית של סלעים ובחלק העליון היה חור קטן, זה אזור מועד למערות נטיפים ולכן הצצתי פנימה ונראה היה שמדובר בחלל לא קטן שממשיך הלאה.

נכנסתי פנימה וראיתי מה שחשדתי בו, מערת נטיפים מפוארת ומיוחדת הכוללת זקיפים, נטיפים בצורות שונות, אוזני פיל וכדומה. זה היה מרגש מאוד ומפעים כי סביר להניח שאני הראשון שנכנס לשם מזה תקופת זמן בלתי ידועה, אבל במקביל  זה לא הפתיע אותי כי האזור כאמור רווי בתופעות קרסטיות. במהלך עבודתי פגשתי כמה מערות דומות אבל לא כמו זו שנתגלתה בסיור השגרתי הזה.

הבנתי כי צריך לערב פה אנשי מקצוע נוספים כדי להבין מה עושים הלאה והתקשרתי לפרופסור עמוס פרומקין מהמרכז לחקר מערות (מלח"מ). עדכנתי אותו שנגלתה מערה משמעותית וביקשתי שיבואו לעשות סקר ולמפות, כדי להבין מה הצעד הבא. כמובן היה עדכון מול היזם והקבלן, והשורה התחתונה היתה שמשאירים את השטח הזה שמור ללא בניה כדי לא לפגוע במערה הנדירה שנתגלתה. מן הסתם היה גם דין ודברים מול הקבלן את שקנה את השטח במכרז וערכנו סיורים בשטח, לנציגי הוועדה המחוזית ורשות מקרקעי ישראל כדי להמחיש את חשיבות ערך הטבע המיוחד הזה. בסופו של יום, היתה הסכמה בין כולם, כי אכן יש חשיבות גבוהה בשימור המקום

ובעבודה משותפת מול הגורמים הרלוונטיים הקבלן היזם ואנשי צור הדסה הוחלט שלא תהיה בניה בשטח אלא הסבה למשהו שלא יפגע במערה, ואכן, זמן מה לאחר סיום התהליך קפצתי לביקור במערה כדי להתרשם ממצבה וראיתי המשך חלחול וטפטוף של מים בנטיפים ומכאן  הסקתי שמה שנעשה לא הפריע להתפתחות המערה והנטיפים ממשיכים לחיות ולגדול".

בועז לנגפורד, חוקר במרכז לחקר מערות:

"אזור הרי יהודה מתאפיין בתופעות קארסטיות וגילוי של מערות נטיפים כבר היה בעבר, אך כאן מדובר באמת במערה מרשימה ויוצאת דופן, פקח תשתיות של רשות הטבע והגנים שליווה את פרוייקט הבניה מקרוב גילה כי יש מערה כזאת בעיצומו של הפרוייקט, הוא יצר קשר עם המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בירושלים ואנו הוזעקנו לשם על מנת לבדוק את טיבה של המערה. אפשר לומר שמדובר במערת נטיפים מהשורה הראשונה,

ואכן הסתבר כי מדובר בתופעת טבע מדהימה וייחודית עד כדי שהביאה לשינוי בתכנון הבניה בתיאום עם הגורמים בשטח. השכונה הרוויחה למעשה גן משחקים פתוח כיוון שהוחלט שלא לבנות באזור המערה וכך נשמר גם להם השטח הירוק. חשוב לדעת כי אם מרצפים מעליה כביש או בטון אז זה יוצר אטימה, ניתוק של הנגר העילי מעל לפני המערה והמים מפסיקים לחלחל פנימה. משטר הלחות במערה משתנה, הצימוח של הנטיפים והזקיפים נפסק וכל הפעילות הקארסטית במערה נעצרת.

מערת נטיפים בצור הדסה – צילום בועז לנגפורד, מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד
מערת נטיפים בצור הדסה – צילום בועז לנגפורד, מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד

לכן לפני שמתערבים בפני הקרקע כחלק מתהליך בניה יש חשיבות גדולה לבדוק אותה וזו היתה ללא ספק תגלית מיוחדת ועבודה חשובה שנעשתה על ידי פקח התשתיות של רשות הטבע והגנים.

מבדיקה שערכנו במקום עולה כי מדובר במערת אולם המחולקת למספר חדרים על ידי זקיפים נטיפים ומשקעי מערות שונים, תהליך ההשקעה הוא דומיננטי שם ויש צורות שונות ומשונות שמעצבות אותה כולל תופעות ייחודיות של משקעי מערות שגדלים כנגד הגרביטציה,

כלומר הצידה או בספירלה, ואלו דברים שלא נפוצים מאוד בארץ וקיימים שם.

מעבר לחשיבות הנופית שבדבר, יש חשיבות נוספת כי מערות נטיפים הן בעצם מספרות סיפור שלא ניתן הרבה פעמים לקבל במקומות אחרים.

בעודנו מדברים בתוך מערות מטפטפים מים והמים האלו נושאים בתוכם מידע ו"מקליטים" אותו באופן רציף. כשגשם יורד על פני הקרקע ומחלחל פנימה למערה יש לו ערכים כימיים מסוימים.

החלחול דרך הנטיף ומתוכו נושא השקעה של חומר מינרלי, וכך הערכים הכימיים שנמצאים בגשם "נקלטים" בנטיף וזה מאפשר לנו כחוקרים לבדוק בצורה כירורגית למשל, מה הייתה תדירות ועוצמת הגשם לפני אלפי שנים ומתי.

מבחינה אקלימית, אנו ממוקמים בשוליים של אירופה וכשהעולם החל לצאת מתקופת הקרח, הראשונים להרגיש זאת היינו אנו, בגלל מיקומנו על השוליים, וללמוד על אקלים קדום מתור מערת נטיפים בישראל זה המקום לעשות זאת, כך שמעבר לחשיבות נופית והאקולוגית יש גם משמעות מדעית".

מערת נטיפים בצור הדסה – צילום בועז לנגפורד, מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד
מערת נטיפים בצור הדסה – צילום בועז לנגפורד, מערת נטיפים בצור הדסה - צילום בועז לנגפורד

קטגוריות