הסרטנים פולשים

27/11/2022

התבססות של מינים פולשים בישראל היא לא תופעה חדשה, היא קיימת בסביבה יבשתית, בים ובמים מתוקים. אולם לאחרונה אנו עדים להיקפי פלישה חריגים של סרטני נהרות במים טבעיים ומלאכותיים, תופעה זו מעוררת דאגה רבה מאוד.

סרטנים פולשים
סרטנים פולשים, צילום: איימן מזעל רשות הטבע והגנים

ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מיימיים מספרת כי: סרטני נהרות  הם סרטנים עילאיים, מתאפיינים בצבתות גדולות, קרובי משפחה של הלובסטרים, אך חיים במים מתוקים. מדובר בסרטנים גדולים שעשויים להגיע אף לעשרות ס"מ.

בישראל לא קיימים סרטני נהרות באופן טבעי. הסרטנים מוחזקים ונסחרים בישראל באופן בלתי חוקי, בין השאר אצל מגדלים באקווריומים ולצרכי נוי. לעיתים כאשר הבעלים מואסים בהם, אם בשל רבייה וכמות גדול של סרטנים או בשל הגודל שלא צפו מראש וגורם נזקים, הם משחררים אותם לטבע. לעיתים בבריכות נוי בסביבה עירונית, או חמור מכך בבתי גידול מימיים טבעיים.

לראשונה נתקלנו בהופעתם של סרטני נהרות בשנת 2008  אז אותרה אוכלוסייה במחצבה סמוך לאולגה. בשנת 2015 התבססה אוכלוסייה בנחל הירקון. לפני כשנה תועדה אוכלוסייה בנאות הכיכר, והשנה, רק במהלך שלושה החודשים האחרונים, אותרו שלוש אוכלוסיות חדשות של מינים שונים של סרטני נהרות, בין השאר בנחלים בצת ושיח.

צפו בסרטון שצילם איימן מזעל רשות הטבע והגנים:

סרטן ביצות אדום

אחד מהמינים שאנו מוצאים יותר ויותר בטבע הוא סרטן ביצות אדום. מדובר בסרטן שצבעו אדום כהה וגודלו מגיע לכ-12 ס"מ. מקורו בדרום ודרום-מזרח ארה"ב וצפון מקסיקו, אולם המין כבר הרחיב את תפוצתו לאזורים נוספים בארה"ב,  ופלש למדינות שונות באסיה, אירופה ואפריקה.

כאשר פרטים בודדים של סרטן הביצות האדום משוחררים לטבע יכולתם להתבסס ולבסס אוכלוסיות היא מאוד גדולה. המין יכול להתקיים במגוון גדול של בתי גידול: נחלים, מאגרי מים, בריכות, ביצות ואף בתי גידול שמתייבשים עונתית.

המין עמיד ובעל יכול הסתגלות גבוהה למגוון של תנאים סביבתיים בכלל זה מליחות המים, ריכוזים נמוכים של חמצן, טווחים שונים של טמפרטורת מים ואף זיהום. גם אסטרטגיית הרבייה של המין הופכת אותו לפולש יעיל שכן מתאפיין במחזור חיים קצר ופוטנציאל רבייה גבוה.

הוא מגיע לבגרות מינית תוך מספר חודשים, ונקבה באורך של 12.5 ס"מ יכולה כבר לייצר עד 500 ביצים. בכל בית גידול הוא ימצא לעצמו מזון מתאים שכן מתאפיין בכך שהוא אוכל- כל (אומניבור אופרטוניסטי) ויודע ללקט גם מזון צמחי וגם מזון מהחי. לכן הסיכוי שאפילו מספר קטן של פרטים שמשוחררים לטבע יבססו אוכלוסייה הוא גבוה מאוד.

סרטנים פולשים- צילום איימן מזעל רשות הטבע והגנים (3)
סרטנים פולשים, צילום: איימן מזעל רשות הטבע והגנים

 

השפעות שליליות

השפעותיו השליליות של סרטן הביצות האדום תועדו במקומות שונים בעולם. כאשר הוא פולש לבית גידול הוא הופך שם למרכיב חשוב שמשפיע לא רק על הצומח והחי, אלא על תפקוד בית הגידול כולו.

מאחר וקיימת לסרטן העדפה למזון צמחי הוא גורם לשינוי בצומח ולפגיעה במגוון המינים. ידוע שהוא גורם לפגיעה גם ברכיכות, חסרי חוליות אחרים, דו-חיים ודגים, כתוצאה מטריפה (למשל טריפה של ביצי דגים) ותחרות על משאבים.

התנהגותו של הסרטן כוללת חפירה של מחילות ובפעילות זו הוא גורם להרחפה ועליה בעכירות המים. שחרור חומר הזנה שמלווה לחול המרחף מעודד במקרים רבים התפתחות ופריחה של אצות רעילות כציאנובקטריה.  תופעה זו גורעת גם מערכו האסטטי של בית הגידול.

בנוסף ידוע שהסרטן הוא פונדקאי לטפילים שונים, צובר בגופו רעלים (למשל מתכות או רעלים שיוצרו על ידי האצות) ובכך גורם להצטברותם במארג המזון. השפעותיו השליליות של הסרטן על בית הגידול כל כך דרמטיות  עד שחוסנו של בית הגידול נפגע והוא הופך לרגיש ופגיע יותר לחדירה של מינים פולשים נוספים.

"ועכשיו תחשבו על מידת הסכנה שקיימת לנחל בצת, אחד מפנינות הטבע של מדינת ישראל….או מחר יגיע גם לכנרת!" מוסיפה ד"ר מילשטיין

סרטנים פולשים- צילום איימן מזעל רשות הטבע והגנים (3)
סרטנים פולשים, צילום: איימן מזעל רשות הטבע והגנים

 

הדברה

לאחר שחדר והתבסס בבתי גידול חדשים, ההדברה של הסרטן היא כמעט בלתי אפשרית.  לדוגמה: קיימות שיטות שונות לאיסוף, אולם הדברה באמצעות איסוף בלבד לרוב אינה יעילה. ישנם רעלים שונים שניתן להשתמש בהם, עם זאת אף לא אחד מהרעלים הוא סלקטיבי לסרטני הנהרות. לכן שימוש ברעלים יגרום לפגיעה קשה מאוד גם במאכלסי מים אחרים שאינם יעד ההדברה ולפגיעה קשה נוספת בבית הגידול.

למרות הקושי שבהדברה של סרטני הנהרות רשות הטבע והגנים אינה מרימה ידיים. בשלב ראשון גובש צוות שכולל בנוסף לנציגי רשות הטבע והגנים גם אנשי אקדמיה מתחומים שונים ומומחים נוספים.

החל ביצוע של סקר ספרות מקיף ללימוד ניסיונות הדברה שבוצעו בעולם, היכן צלחו או היכן כשלו ולמה, ומתוך כך לפתח פרוטוקול מתאים לאתרי הפלישה השונים שבישראל. במקביל לכך התחלנו לבחון את יעילותן של שיטות שונות לאיסוף של בוגרים וצעירים, בבתי הגידול השונים. על אלו אנו אף מקדמים בשיתוף חוקרים מהאקדמיה מחקרים שמטרתם פיתוח שיטות הדברה חדשות.

המסקנה היא שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עם חדירה ופלישה של סרטני נהרות נוספים או מינים אחרים היא מניעה. חשוב ביותר שהציבור ישתף פעולה בהיבט זה וימנע משחרור לטבע של בעלי חיים וצמחים, שזרים למערכת האקולוגית של ישראל. זכרו, הנזק יכול להיות אדיר ובלתי הפיך.

 

נתקלתם במפגע או במישהו שפוגע בחיות בר, ביבשה או בים, התקשרו למוקד שלנו: 3639*, גם בווטס אפ: 054-9642434