כריש להכיר – פטישן תמים חרטום

שם כתב: עדי ברש

Sphyrna zygaena- Smooth hammerhead

הוא נראה כמו חיה מהאגדות: חד קרן. הכירו את הפטישן – כריש בעל מבנה פטישי בקצה ראשו. למה משמשת הצורה הזאת ומה קרה לפטישני העולם בעשור שהסתיים?

פטישן תמים-חרטום Marc Dando

משפחה

במשפחת הפטישנים (Sphyrnidae) יש עשרה מינים, כולם מסוג פטישן חוץ מאחד. מקור השם המדעי במילה היווניתsphyra , שפירושה פטיש. הפטישנים נפוצים בכל הימים וגודלם שונה ממין למין – מכריש קטן באורך חצי מטר עד לגדול ביותר, שאורכו עד 6 מטרים. פטישן תמים חרטום הוא השני בגודלם – כ-4 מטרים בבגרותו. שלושה מהמינים קוסמופוליטיים ושוחים גם במימי ישראל: פטישן תמים חרטום בים התיכון, פטישן כד חרטום (Sphyrna lewini) במפרץ אילת, ופטישן פגום חרטום (Sphyrna mokarran) גם הוא במפרץ אילת.

תיאור ביולוגי או – למה הם נראים ככה?

את רוב הפטישנים מאפיינים סנפיר גב גבוה מאוד וכמובן צורת ראש מפותחת מוארכת בצדדים. העיניים ממוקמות בשני קצוות הפטיש, ומאפשרות טווח ראייה רחב בהרבה מעיניים הממוקמות בראש. פטישן, שלא כמו כרישים אחרים, יכול להסתכל גם למטה, וכידוע לכרישים ולבטאים יש גם חישה חשמלית. חישה זו נעשית באיבר הנקרא האמפולות של לורנזיני, ובכרישים הוא ממוקם בכל אזור הראש. בפטישנים זהו איבר מפותח במיוחד, וכל צורת הפטיש מלאה באמפולות חישה חשמלית.

תזונה

הפטישנים הם טורפים גדולים יחסית, ורובם ניזונים מדגים גדולים. פטישן תמים-חרטום ניזון מדגים גדולים, מדיונונים ובטאים ומכרישים קטנים יותר או צעירים, גם בני מינו. צורת הראש המיוחדת והחישה החשמלית הופכים אותו למעין שולה מוקשים ומאפשרים לו לאתר בטאים המסתתרים בחול.

אזור מחיה

מכל הפטישנים תמים החרטום הוא בעל התפוצה הרחבה ביותר. הוא קוסמופוליטי, קרי נפוץ באוקיינוסים בכל העולם, ובעל סבילות גבוהה, יחסית, לשינויי טמפרטורה. מין זה נראה בים התיכון ואף בישראל. בים סוף הוא לא תועד מעולם.

תמימי חרטום הם שחיינים חופיים במים רדודים יחסית, בדרך כלל ב-20 המטרים העליונים, ויורדים ירידות קצרות, עד 200 מטרים. בדרך כלל הם יחידנים (סוליטריים), אך בעונת הנדידה נצפו בחופי קליפורניה להקות של מאות צעירים ואף של אלפים.

מחזור חיים

מחזור הרבייה בפטישנים מתחיל בהיריון ממושך ומסתיים בלידה, כמו בקרוביהם הכרישים האפורים. מיני הכרישים האחרים משריצים או מטילים ביצים. ההיריון של פטישן תמים חרטום נמשך כמעט שנה. האם נושאת מספר גדול למדיי של צאצאים (50-20) ויולדת באזורים חופיים רדודים הנקראים אזורי אומנה (nursery ground). הוולדות נולדים בגודל חצי מטר עד 60 ס"מ. זכרים יגיעו לבגרות מינית באורך יותר מ-2 מטרים ונקבות סביב 2.7 מטרים. הם חיים כ-20 שנים. מקרב הכרישים הם מהירים יחסית בקצב הרבייה, והמהירים ביותר יחסית לפטישנים האחרים.

מצב אקולוגי

בשל גודלם וגודל הסנפירים שלהם, פטישנים הם מין מבוקש מאוד במסחר סנפירי הכריש ובדיג בכלל. פטישן תמים חרטום נתפס לרוב בדיג חופי, ברשתות ובמערכי קרסים. באוקיינוס האטלנטי תועדו ירידות היסטוריות חדות במין זה, אולם מאז יושמו תוכניות ניהול וממשק הן הואטו או נעצרו, ובאוקיינוס ההודי אף נמדדת עלייה בגודל האוכלוסיות. מסיבה זו, ומכיוון שלפטישן תמים חרטום קצב רבייה מהיר יחסית לכרישים, מין זה מוגדר פגיע בלבד ברשימה האדומה. זהו דירוג נמוך יחסית לכריש, ובייחוד לפטישן.

לעומת זאת בים התיכון אין כמעט תוכניות ממשק וניהול לכרישים, ואנו צופים בירידה ואף בהיעלמות של כל מיני הפטישנים באגן. בישראל פטישנים נצפו בעבר באביב ובסתיו באזור תחנות הכוח החופיות (חדרה, אשדוד ואשקלון) בלהקות גדולות של עשרות פרטים. תצפיות שנאספות בפרויקט "כרישים בישראל" מלמדות שבעשור האחרון הדיווחים כמעט פסקו (ב-2013 נצפה אחד וב-2016 נצפה אחד). המצב בכלל הים התיכון דומה, וברשימה האדומה של ה-IUCN (האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע) המין מוגדר בהכחדה קריטית בים התיכון.

טריוויה

על אף שפטישנים נחשבים טורפים, ב-2018 גילו חוקרים באוניברסיטת קליפורניה שפטישנים מהמין Bonnethead shark אוכלים עשב. בעקבות דיווחים של צוללנים על כרישים אוכלי עשב נעשה ניסוי במעבדה, ומדדו בו כמה עשב ים הפטישנים צרכו וכמה ממנו מתפרק בגוף לבנייה. החוקרים קבעו שתזונה צמחית של פטישנים ממין זה יכולה להגיע עד 60 אחוז מכלל תזונתם, וקבעו שלא נצפתה כל השפעה שלילית על קצב הגדילה וההתפתחות שלהם בשל תזונה זו.

למרות הכותרות המרגשות, כרישים אלו אינם צמחונים, כמובן, אלא מוגדרים אוכלי כול (אומניבורים), ובכל זאת זהו גילוי ראשון ומרעיש על כרישים, שעד היום נחשבו טורפים מוחלטים או מסנני פלנקטון.

נזכור: בישראל כל הכרישים והבטאים מוגנים, והדיג שלהם אסור על פי חוק.​

פגר של כריש שנפלט לחוף. צילום: פרו אורי
סנפיר גב. צילום אורי פרו

 

עדי ברש היא דוקטורנטית בבית הספר למדעי הים, אוניברסיטת חיפה, ויו"ר עמותת "כרישים בישראל"

לכתבה באנגלית: Shark of the Day – Sphyrna zygaena Smooth hammerhead