תחנה 7 – העמוד

גן לאומי בית שאן

להאזנה לחצו כאן >>

הי.. פסס… זה אני. אני נראה לכם בוודאי כמו עמוד רגיל ולא מרשים במיוחד, אבל מראה העיניים מטעה, שכן אני העמוד החזק ביותר כאן. לא אשכח את הרגע המכריע ההוא: השנה הייתה 749 לספירה. ואני, הייתי עמוד צעיר בראשית דרכי. לפתע האדמה רעדה. תחילה הרגשתי רעידות קלות ואחר כך הן התחזקו כל כך שכל האנשים נסו אל הגבעה הקרובה. הם קראו לכולם לברוח, אבל אנחנו עמודים! איך נברח? בזה אחר זה הם נפלו – עמודי מקדשים, עמודים של בתי מרחץ, ועמודים שהחזיקו מבנים מפוארים, ורק אני נותרתי על כני.

שנים רבות עמדתי כאן בכניסה הראשית לעיר, צופה במונומנט המרכזי שמולי.

המונומנט הוא מבנה עצום המקבל את פני הבאים אל העיר ובו הוצב פסל הקיסר. בכל פעם שהתחלף הקיסר החליפו את הפסל, אבל כשחילופי הקיסרים נעשו תכופים מאוד, עברו פקידי הממשל לנוהל החלפת הראש בלבד. הו, כמה ראשי קיסרים התחלפו פה בזמני…

מי חשב שזה ייגמר ככה? שכל המבנים המפוארים יקרסו וכל העמודים ייפלו, חוץ ממני? ומה קרה לי? אני התכסיתי עפר וסחף, ורק הכותרת שלי בצבצה מעל פני השטח. כך נשארתי מאות שנים, עד שבאו הארכיאולוגים. הם חפרו, חשפו את העיר ואותי, והשמש חזרה לשזוף אותי סוף סוף.

היום אני עומד כאן מאושר. אני צופה אל העיר שהתגלתה מחדש וקמה לתחייה והיום היא מוקד משיכה למבקרים רבים. אשר לי, היום, כמו אז – אין לי שום כוונה ליפול…

נמשיך ללכת ברחוב סילוואנוס. מימין נראה שורת עמודים עומדת – שריד של בריכת עמודים שהייתה במקום. השתקפות העמודים במי הבריכה העניקה מראה משובב עין לצופים בה ממרום התל. בחלקה הדרומי-מזרחי של בריכת העמודים, נבנו חנויות סחר בתקופה הערבית האומיית. הן נהרסו ברעש האדמה והיום עומדות שם חנויות משוחזרות. לשם מועדות פנינו.