תחנה 7 – העמוד | Station 7 - The Column

13.06.2022

גן לאומי בית שאן | TripTalk – Bet She’an National Park

להאזנה לחצו כאן >>

For listening, press here >>

 

Scroll down for English text

הי.. פסס… זה אני. אני נראה לכם בוודאי כמו עמוד רגיל ולא מרשים במיוחד, אבל מראה העיניים מטעה, שכן אני העמוד החזק ביותר כאן. לא אשכח את הרגע המכריע ההוא: השנה הייתה 749 לספירה. ואני, הייתי עמוד צעיר בראשית דרכי. לפתע האדמה רעדה. תחילה הרגשתי רעידות קלות ואחר כך הן התחזקו כל כך שכל האנשים נסו אל הגבעה הקרובה. הם קראו לכולם לברוח, אבל אנחנו עמודים! איך נברח? בזה אחר זה הם נפלו – עמודי מקדשים, עמודים של בתי מרחץ, ועמודים שהחזיקו מבנים מפוארים, ורק אני נותרתי על כני.

שנים רבות עמדתי כאן בכניסה הראשית לעיר, צופה במונומנט המרכזי שמולי.

המונומנט הוא מבנה עצום המקבל את פני הבאים אל העיר ובו הוצב פסל הקיסר. בכל פעם שהתחלף הקיסר החליפו את הפסל, אבל כשחילופי הקיסרים נעשו תכופים מאוד, עברו פקידי הממשל לנוהל החלפת הראש בלבד. הו, כמה ראשי קיסרים התחלפו פה בזמני…

מי חשב שזה ייגמר ככה? שכל המבנים המפוארים יקרסו וכל העמודים ייפלו, חוץ ממני? ומה קרה לי? אני התכסיתי עפר וסחף, ורק הכותרת שלי בצבצה מעל פני השטח. כך נשארתי מאות שנים, עד שבאו הארכיאולוגים. הם חפרו, חשפו את העיר ואותי, והשמש חזרה לשזוף אותי סוף סוף.

היום אני עומד כאן מאושר. אני צופה אל העיר שהתגלתה מחדש וקמה לתחייה והיום היא מוקד משיכה למבקרים רבים. אשר לי, היום, כמו אז – אין לי שום כוונה ליפול…

נמשיך ללכת ברחוב סילוואנוס. מימין נראה שורת עמודים עומדת – שריד של בריכת עמודים שהייתה במקום. השתקפות העמודים במי הבריכה העניקה מראה משובב עין לצופים בה ממרום התל. בחלקה הדרומי-מזרחי של בריכת העמודים, נבנו חנויות סחר בתקופה הערבית האומיית. הן נהרסו ברעש האדמה והיום עומדות שם חנויות משוחזרות. לשם מועדות פנינו.

 

Station 7 – The Column

Hi…Pssst…it’s me. I’m sure I look to you like any old column, not especially impressive, but looks can be deceiving. Because I’m the strongest column here. I’ll never forget that fateful moment: The year was 749 CE. And I – I was a young column just starting out. Suddenly, the earth shook. At first I felt slight tremors and then they got so strong that people tried to run for the nearby hill. They called everyone to run, but we’re columns! How are we supposed to run? They fell, one after the other – temple columns, bathhouse columns, columns that held up magnificent buildings. And I’m the only one left standing. For many years I’ve stood here at the main entrance to the city, looking out over the main monument across from me – a huge structure that welcomes people as they enter the city. A statue of the emperor used to stand on it. Every time a new emperor took the throne, they changed the statue. But when emperors began to be frequently replaced, the government officials started replacing only the head. Oh, how many emperor’s heads have been switched here in my time…

Who thought it would end like this? That all the grand buildings would fall and all the columns would topple except for me? I was covered with dirt and silt, and only my capital stuck out on the surface. That’s how I stayed for hundreds of years, until the archaeologists came and uncovered the city and me, and the sun finally tanned me once again.

Today I stand here happily. I look out over the rediscovered city that has come back to life and is a major visitor attraction. As for me, today, like back then, I have absolutely no intention of falling…

Continue along Sylvanus Street. On the right you’ll see a row of standing columns – a remnant of a colonnaded pool that was here. The reflection of the columns in the water was a pleasing sight to people looking down from the heights of the tell. In the Arab Umayyad period, shops were built in southeastern corner of the colonnaded pool. They were destroyed in the earthquake and reconstructed shops stand there today. That’s where you’ll head next.