תחנה 8 – חנויות

גן לאומי בית שאן

להאזנה לחצו כאן >>

אהלן וסהלן, נעים להכיר, אני אבו עלי. עלי הוא בני הבכור. הוא בדמשק, לא ראיתי אותו כבר שנה. כל השנה האחרונה הייתי בדרכים, חייל בצבא האיסלאמי, והגעתי לכאן היישר מהקרב האדיר בירמוך. אנחנו המוסלמים ניצחנו, והפכנו את כל הערים הרומיות-ביזנטיות הגדולות לכפרים מוסלמיים, שבהם כולם מאמינים באללה הרחמן והרחום (נאמר בערבית) ובמוחמד הנביא. עם בואנו לכאן החזרנו למקום את שמו הקדום, ולכן לכפר שלנו אנחנו קוראים ביסאן, כאילו שמעולם לא היו כאן האימפריות הרומית והביזנטית. כאן באתר הזה, הרומאים הקימו בריכת עמודים ענקית. בשביל מה? אללה יודע. איזה בזבוז מקום. הבנו שהם יודעים לבנות, אבל לא חראם על השטח? אנחנו מייד הקמנו עליו שורה של חנויות. והיום תוכלו לקנות כאן תוצרת מחצי האי ערב – שטיחים, קנקנים לקפה, גלביות, כאפיות וטבק מדמשק. מה? יין אתם רוצים? לא, לא, לנו המוסלמים אסור לשתות אלכוהול. בכל הכפר לא תמצאו אף טיפת יין אחת! החנויות האלה קטנות יותר מהמבנים הרומיים שראיתם כאן, אבל שימו לב לסגנון הבנייה הייחודי: משקופים כבירים ועליהם קשת מקילה. פאר האדריכלות והאומנות המוסלמית. אני בטוח שמבנים כמו שלנו שום רעידת אדמה לא תהרוס. אה… סלחו לי, נכנסו לקוחות לחנות. אני הולך. אללה מעכום.

אבו עלי היה משוכנע שהחנויות יעמדו לעד, אך מולן אתם רואים שורה של קשתות – שרידי החנויות המקוריות, שנפלו על אבני הרחוב ברעש האדמה בשנת 749 לספירה ונשארו כמו שהם. מכאן נעלה ונפנה ימינה לכיוון התיאטרון. לצד הדרך נראה שרידי כותרות, עמודים ופריטים אדריכליים שהיו חלק ממבניה המפוארים של העיר סקיתופוליס. בהמשך הדרך, נפנה ימינה למדרגות המובילות ללטרינה, השירותים הציבוריים.