תחנה 8 – חנויות | Station 8 - Stores

להאזנה לחצו כאן >>

For listening, press here >>

Scroll down for English text

אהלן וסהלן, נעים להכיר, אני אבו עלי. עלי הוא בני הבכור. הוא בדמשק, לא ראיתי אותו כבר שנה. כל השנה האחרונה הייתי בדרכים, חייל בצבא האיסלאמי, והגעתי לכאן היישר מהקרב האדיר בירמוך. אנחנו המוסלמים ניצחנו, והפכנו את כל הערים הרומיות-ביזנטיות הגדולות לכפרים מוסלמיים, שבהם כולם מאמינים באללה הרחמן והרחום (נאמר בערבית) ובמוחמד הנביא. עם בואנו לכאן החזרנו למקום את שמו הקדום, ולכן לכפר שלנו אנחנו קוראים ביסאן, כאילו שמעולם לא היו כאן האימפריות הרומית והביזנטית. כאן באתר הזה, הרומאים הקימו בריכת עמודים ענקית. בשביל מה? אללה יודע. איזה בזבוז מקום. הבנו שהם יודעים לבנות, אבל לא חראם על השטח? אנחנו מייד הקמנו עליו שורה של חנויות. והיום תוכלו לקנות כאן תוצרת מחצי האי ערב – שטיחים, קנקנים לקפה, גלביות, כאפיות וטבק מדמשק. מה? יין אתם רוצים? לא, לא, לנו המוסלמים אסור לשתות אלכוהול. בכל הכפר לא תמצאו אף טיפת יין אחת! החנויות האלה קטנות יותר מהמבנים הרומיים שראיתם כאן, אבל שימו לב לסגנון הבנייה הייחודי: משקופים כבירים ועליהם קשת מקילה. פאר האדריכלות והאומנות המוסלמית. אני בטוח שמבנים כמו שלנו שום רעידת אדמה לא תהרוס. אה… סלחו לי, נכנסו לקוחות לחנות. אני הולך. אללה מעכום.

אבו עלי היה משוכנע שהחנויות יעמדו לעד, אך מולן אתם רואים שורה של קשתות – שרידי החנויות המקוריות, שנפלו על אבני הרחוב ברעש האדמה בשנת 749 לספירה ונשארו כמו שהם. מכאן נעלה ונפנה ימינה לכיוון התיאטרון. לצד הדרך נראה שרידי כותרות, עמודים ופריטים אדריכליים שהיו חלק ממבניה המפוארים של העיר סקיתופוליס. בהמשך הדרך, נפנה ימינה למדרגות המובילות ללטרינה, השירותים הציבוריים.

Station 8 – Stores

Ahlan wa’sahlan, Welcome, pleased to meet you. I’m Abu Ali. Ali is the name of my eldest son. He’s in Damascus; I haven’t seen him for a year now. All of last year I was on the road, a soldier in the Islamic army, and I’ve come here straight from the huge Battle of the Yamuk. We Muslims won, and we turned all the great Roman-Byzantine cities into Muslim villages, in which everyone is a believer in Allah, the merciful and compassionate, and in the prophet Mohammed. When we came here, we restored the ancient name of the place, and so we call our village Beisan, as if there had never been Roman and Byzantine empires here. Here at this site, the Romans built a huge colonnaded pool. What for? Allah knows. What a waste of space. We immediately built a boulevard of shops here. We realized that they know how to build but it’s a pity not to use the space. Today you can buy products here from Arabia – carpets, coffee pots, robes, kafiyyehs and tobacco from Damascus. What? It’s red wine that you want? No, no, we Muslims are forbidden to drink alcohol. You won’t find one drop of wine anywhere in the village! These shops are smaller than the Roman ones you saw here, but note the special construction style: huge lintels with relieving arches. The finest of Muslim architecture and art. I’m sure that no earthquake would topple buildings like ours. Ahh…excuse me, some customers have walked in. I have to go. Allah be with you.

Abu Ali was sure the shops would stand forever, but across from them you see a row of arches – remnants of the original shops, which fell onto the street in the earthquake of 749 CE, and remained just as they were. From here, turn right and head to the theater. On the side of the road, you’ll see the remains of capitals, columns and other architectural items that were part of the magnificent buildings of the city of Scythopolis. Farther along, turn right to the steps leading to the latrine, the public toilets.