25.04.2021
קצב החיים בעידן המודרני מביא עמו לגידול באוכלוסייה האנושית, עלייה ברמת החיים, תרבות הפנאי והיקף הצריכה, פיתוח תשתיות, הרחבה ובנייה של יישובים חדשים, הרחבה של המסחר הגלובלי ותנועת האדם בין מדינות ויבשות. מגמות אלו לרוב מבורכות לאדם אך ידועות גם כבעלות השפעה מהותית, לרוב שלילית, על הטבע בכלל וחיות הבר שמפרה את האיזון האקולוגי. מצד אחד פגיעה אנושה במינים מסוימים של חיות בר עד לרמת סכנת הכחדה מקומית או עולמית ומצד שני הפיכת מיני חיות בר למינים פולשים ומתפרצים באזורים שונים.
קראו על זה
04.04.2021
כולנו אוהבים להתבונן באקווריומים, במיוחד אם הם גדולים ומכילים יצורים ימיים מרתקים. ואולם, כמה מאיתנו יודעים על הנזק שנגרם לטבע עקב איסוף אותם דגים, אלמוגים וחסרי חוליות? מדיניות שגיבשה רשות הטבע והגנים תאפשר להמשיך בתחביב זה בלי לפגוע במגוון הביולוגי הימי בישראל ובעולם.
קראו על זה
09.01.2020
מחקר שנערך בטכניון מצביע על ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות. החוקרים מזהירים: לתהליך זה השלכות עתידיות שליליות על המערכת האקולוגית בישראל
קראו על זה
01.01.2020
רבים ממגדלי החיות שמקורן מהבר אינם מודעים לתנאים הקשים שחוו החיות עד שהגיעו אליהם. רבים מהם גם אינם יודעים שהסחר הבינלאומי הנרחב בחיות בר מסכן את המינים בטבע, וכי חלק מאותן חיות עשויות להפוך למינים פולשים בארצות שאליהן נשלחו. לאור זאת מתחדדת השאלה: האם לגיטימי בימינו שאדם פרטי יגדל חיית בר? כחלק ממאמצים בינלאומיים לשמירה על עולם החי בישראל ובעולם, מעדכנת רשות הטבע והגנים את מדיניות היבוא, הסחר וההחזקה של חיות בר
קראו על זה
09.09.2019
את חופי מזרח הים התיכון ניתן היום להכתיר ללא עוררין כסביבה הימית הנפלשת ביותר בעולם. המעבר המתמשך של מאות מינים דרך תעלת סואץ ממלא את נופי השונית הים תיכונית במינים טרופיים, חלקם מזוהים היטב עם שוניות טרופיות ברחבי האוקיינוס ההודי ובים האדום.
קראו על זה
02.01.2019
נוסעים הטסים לחו"ל חוזרים ארצה עם פירות וירקות שמקורם לא ידוע, ובכך מכניסים ארצה מזיקים שעלולים לגרום לפגיעה קשה בחקלאות. מאחר ולא ניתן לדעת אילו מזיקים מגיעים עם הפירות והירקות מחו"ל, והיות ורובם מגיעים בדמות חיידקים שלא ניתן להבחין בהם, התוצאה עלולה להיות הרת אסון לחקלאות הישראלית, ובאופן ישיר גם לחי ולצומח בטבע הישראלי.
קראו על זה
16.09.2018
מראה עצי האקליפטוס מעורר נוסטלגיה, אך חשוב לדעת שעצים אלה, שאינם חלק מהצומח הישראלי, פוגעים בחי ובצומח המקומי, במיוחד בנחלים ומעיינות, שם המערכת הטבעית רגישה במיוחד. במסגרת תכנית לשיקום הצומח הטבעי של המקום, תכרות רשות הטבע והגנים בחודשים הקרובים עצי אקליפטוס בנחל אדמי שבשמורת טבע רכס אדמי. את הכריתה אישרו פקיד היערות במשרד החקלאות ומומחי רשות הטבע והגנים.
קראו על זה
23.05.2018
צוות זה הוקם ביחידה הסביבתית, בהמשך ליוזמה משותפת של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים. הצוות מתרכז במין אמברוסיה מכונסת ופועל לריסון התפשטותו בשטחים טבעיים ופתוחים.
קראו על זה
21.05.2017
קמפיין להעלאת מודעות מקבלי ההחלטות והציבור, לסכנות הטמונות במינים פולשים והשפעתם המזיקה לסביבה ולאדם ולגיוסם למיגור התופעה על ידי קידום חקיקה להתמודדות ומניעת כניסתם של המינים הפולשים
קראו על זה
04.07.2015
רשות הטבע והגנים, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, רשויות ניקוז ורשויות נחלים נערכו במשותף לבלימת המשך התפשטות הצמח אמברוזיה מכונסת המסב נזקים עצומים לטבע, לחקלאות ולאדם.
קראו על זה
23.06.2015
ביחידה הסביבתית של רשות הטבע והגנים קיימת יחידה ארצית לטיפול במינים פולשים כמיזם משותף עם המשרד להגנת הסביבה ובסיוע משרד החקלאות ותקציבי בתי גידול לחים.
קראו על זה
19.10.2014
הגומא המניפני הובא לישראל ממזרח אפריקה כצמח נוי. הצמח יוצר גושים צפופים הדוחקים את הצמחייה המקומית והוכרז במדינות רבות בעולם כמין פולש
קראו על זה