למה חשוב לשמור על הים?

לשמורות טבע ימיות ברחבי העולם יש תפקיד מרכזי בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות ימיות, באמצעות הגנה על בתי גידול ועל בעלי החיים והצמחים המאכלסים אותם.
וכמו בעולם הגדול – גם בישראל: שמורות טבע ימיות גדולות, מנוהלות ומפוקחות בקפידה, הן הדרך העיקרית והמשמעותית להבטיח את בריאותו ותפקודו של הטבע הימי שלנו בהווה, כמו גם למען הדורות הבאים.

כל המידע על פעילות הרשות לשמירה על הים >> 

אילו יתרונות טומן בחובו הים התיכון עבורנו, בני האדם?

הרשימה ארוכה למדי וכוללת, בין השאר, שמירה על אקלים ממוזג, רזרבות מים להתפלה, חמצן, דגה, חקלאות ימית, מחצבים, תגליות נפט וגז, חומרי טבע נדירים, מקור לתרופות חדשות ועולם גדול ומתפתח של תיירות פנים וחוץ על שלל מרכיבי הנופש, הפנאי והחוויה. הים התיכון מעניק לישראל רווחה כלכלית, הזדמנויות ואיכות חיים ולמרות זאת – לצערנו רבים מתייחסים למתנותיו כמובנות מאליהן.

אילו סכנות מרחפות כיום מעל הים התיכון הישראלי ובתי הגידול שבו?

הים התיכון הישראלי נתון ללחצי פיתוח מתגברים שעלולים לפגוע בטבע שהתקיים לחופינו במשך מאות אלפי שנים. מהקמת תשתיות (נמלים, תחנות כח, מתקני התפלה, מרינות ועוד) דרך דיג-יתר ועד זיהומים שונים, הכוללים גם זיהומי פלסטיק, שתוצאותיהם קשות במיוחד.

איזה שטח מהמים הריבוניים של ישראל מוגדר כשמורות טבע?

תכנית האב לשמורות ימיות במים הריבוניים של ישראל בים התיכון, שהוכנה על ידי רשות הטבע והגנים, נסמכת על פרוטוקול אמנת ברצלונה לשמירה על המגוון הביולוגי בים התיכון והעקרונות המופיעים בנושא "אזורים מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי בים התיכון" ועל אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם.

על פי התכנית, היעד הוא הכרזה של 20% של שמורות טבע ימיות בים התיכון. כיום, שמורות הטבע הימיות המוכרזות בים התיכון משתרעות על פני כ-4% מהמים הריבוניים של ישראל, (וחמישית האחוז משטח המים הכלכליים שלה). כ-1.7% נוספים הן שמורות טבע מאושרות. ואם המספר הזה נראה צנוע, כדאי לדעת כי רק לפני שנים ספורות, המספר עמד על 0.3% בלבד. כדאי לציין שלאחרונה עדכנה אמנת המגוון הביולוגי הבינלאומית את היעד לשימור ל-30% אחוזים משטחי הימים והאוקיינוסים בעולם עד שנת 2030.

צב ים בשמורת ים אבטח, גיא לויאן רשות הטבע והגנים

האם יש כוונה להרחיב את השטח המוגן בעתיד?

בהחלט. בסך הכל מוצעים הכרזתן ותפעולן של שמורות טבע ימיות בהיקף של 20% מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון. שמורות טבע בהיקף כזה יוכלו לעמוד במשימה הנדרשת: להבטיח את עתידו הבריא והמניב של הים הישראלי, למעננו ולמען הדורות הבאים.
זאת ועוד: לשמורות הטבע יתווספו גנים לאומיים ימיים שמטרתם להגן על ערי החוף העתיקות, על נמליהן ועל אתרי מורשת נוספים בסביבת החוף או הים ולטפח את פעילות הספורט הימי הלא מנועי.

שמורת טבע ימיות מוכרזות

• שמורת ים ראש הנקרה – אכזיב
• שמורת ים שקמונה ושמורת ים ראש כרמל הצמודות זו לזו
• שמורת ים דור הבונים
• שמורת איי דור ומעגן מיכאל
• שמורת ים גדור
• שמורת ים ים אבטח
• שמורת ים שקמה
• שמורת טבע ים האלמוגים באילת
• שמורת טבע הים הדרומי באילת
• שמורה ימית הבטיחה בכנרת

האם מותר לעסוק בספורט ימי בשמורות טבע ימיות?

הים מהווה כר פורה לפעילויות אנושיות רבות, בהן ספורט ימי. בחלק משמורות הטבע הימיות חל אמנם איסור על שיט ממונע (מידע מפורט ניתן למצוא באתר רשות הטבע והגנים), אך דווקא פעילויות כגון שיט לא מנועי, קיאקים, שנירקול או צלילה – מקודמות בברכה.

למעשה, דווקא בשל היותה של השמורה הימית שטח מוגן שבו עושר של בתי גידול רבים ומגוונים, הרי שחוויית הספורט הימי בה מתעצמת במידה ניכרת לעומת זו שבמרחבים ימיים שאינם שמורות טבע. וחשוב אף יותר: בשל האיסור על שיט ממונע ודיג, שמורות הטבע הימיות הן מרחב בטוח עבור העוסקים בספורט ימי לא מנועי.

כיצד בודקים את מצבן של שמורות הטבע הימיות ושל שטחים ימיים אחרים?

מאז שנת 2015 מבצעת רשות הטבע והגנים מדי שנתיים "ביובליץ ימי" (סקר ביולוגי, Marine Bioblitz) בשמורות הימיות. הסקר כולל גם אתרי ביקורת סמוכים לשמורות ומתרחב מדי שנה לאתרים נוספים בעלי עניין לאורך קו החוף של מדינת ישראל. זהו סקר מקיף ביותר, הסוקר דגים, חסרי חוליות ואצות. התוצאה המרכזית הניכרת מהדוח היא ששמורות הטבע שומרות בפועל על הדגה, משפיעות על מבנה חברת הדגים, חסרי החוליות והאצות – או שיש להן פוטנציאל של
ממש לעשות זאת. במילים פשוטות, הסקרים מוכיחים שוב ושוב כי שמורות הטבע מתפקדות היטב.

ביוביו בליץ- דגה עשירה בראש הנקרה, צילם: אנדרי אהרונוב

למה זה חשוב? הרי השמורה כבר הוכרזה, הלא כן?

הכרזה על שמורת טבע היא כלי חשוב, אך דווקא באמצעות הסקרים הביולוגיים הללו ניתן לבחון את ההשפעה הממשית בשטח מבחינה כמותית: כיצד נשמרים בפועל ומשגשגים בתי הגידול השונים.
הביובליץ מעניק תמונת מצב לאורך קו החוף של ישראל, עד לעומק משמעותי של 25 מטרים. התוצאה: יצירת מסד נתונים עשיר, מהימן, מדויק ומדעי. ככזה, הוא מהווה לא רק כלי בשמירה על הטבע אלא גם מעודד מחקרים ימיים נוספים, רבים ומגוונים, שתוצאותיהם מסייעות לנו לשמור על הים.

מהם השינויים בענף הדיג?

בשנת 2016 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תיקון לתקנות הדיג, בהתייחס לדיג המסחרי והספורטיבי. מטרת התקנות החדשות הייתה לשפר את מצב ענף הדיג בישראל באמצעות ניהול מקיים של משאב הדגה. השינויים המרכזיים שחלו בתקנות הדיג כללו, למשל, צמצום השטח המותר לדיג בספינות מכמורת, איסור דיג בעונות רבייה, הטלה וגיוס, הגדרת גדלי מינימום המותרים לדיג עבור מינים שונים בעלי ערך מסחרי, הגדרת שיטות דיג אסורות (למשל דיג באמצעות רשת גריפה או באמצעות מתקני אוויר מלאכותיים לצלילה), והגבלת שלל יומי עבור דיג ספורטיבי.

בנוסף, לאחר שנים רבות בהן כמעט ולא נאכפו תקנות הדיג, הסמיך משרד החקלאות את רשות הטבע והגנים לאכוף את פקודת הדיג. בקיץ 2018 נכנסה היחידה הימית של רשות הטבע והגנים לפעולה. בפועל, רק אז החלו תקנות הדיג החדשות והמעודכנות להיאכף באופן משמעותי.
עדכון התקנות ואכיפתן בשטח כיום מאפשרים את צמצום הפגיעה בדגה לחופי ישראל.

עיקרי תקנות הדיג – מידע לדייג >>

האם שמורות טבע "טובות" לענף הדיג?

בשמורת טבע הדיג אסור. אולם, כפי שקורה בעולם כולו, גם בישראל משמשות בין השאר שמורות הטבע הימיות ככלי לאישוש אוכלוסיות דגים, בדגש על מינים מסחריים, המשמשים כמקור פרנסה ומזון.

כאשר אוכלוסיות דגים בשטח נתון גדלות מעבר לכושר הנשיאה של השטח, מתקיימת זליגה של פרטים מהשמורה אל מחוץ לגבולותיה כתוצאה מתחרות על משאבים או כחלק מתנועתם הטבעית. וכך, מעבר לשמירה על מגוון בעלי החיים והמערכת האקולוגית לכשעצמה, שמורות הטבע הימיות אף מסייעות להגדלת שלל הדיג מעבר לגבולותיהן. באופן זה, כולם מרוויחים – הן הטבע הימי והן מי שמתפרנסים מדיג. נתוני הסקרים מוכיחים זאת היטב.

האם אני יכול לדווח על דיג שנראה לי לא חוקי או על כל מפגע אחר בים?

כן. זה הזמן להכיר את SeaWatch – מוקד מבוסס אפליקציה סלולרית לטיפול בדיווחי ציבור בזמן אמת אודות מפגעים בים התיכון ובמפרץ אילת. את המוקד מפעילה החברה להגנת הטבע שפועלת בשת"פ עם רשות הטבע והגנים.

בנוסף על הדיווחים, ניתן אף לקחת חלק במדע למען הים ולשלוח תצפיות של יצורים ימיים בסביבתם הטבעית. התצפיות יגיעו אוטומטית אל החוקרים והחוקרות הרלוונטיים בהתאם לסוג התצפית.

נכון לאביב 2023, נשלחו באמצעות האפליקציה 4,380 דיווחים, מהם 922 דיווחים על חשד לדיג לא חוקי. בנוסף, בוצעו 60 אירועי אכיפה שבהם נסגר מעגל בעקבות דיווח באפליקציה.
ומעניין לא פחות: 112 תצפיות של בעלי חיים נשלחו באמצעות אפליקציית SeaWatch לגופי המחקר לטובת מעקב ולמידה על מצבם בארץ.

להורדת האפליקציה חפשו SeaWatch בחנות האפליקציות

במהלך חודש יוני אתם מוזמנים לחופים לפעילויות הסברה, סיורים ותחנות מידע>>

לשמור על הים ועל יוליה וחבריה

אי אפשר לדבר על שמירת הים מבלי להזכיר את הביקור המתוקשר של יוליה, כלבת הים הנזירית. הדיווח הראשוני התקבל ביום שישי, 12 במאי 2023: כלבת ים נזירית נצפתה באחד מחופי יפו. היה זה התיעוד הראשון של כלב ים בחוף ישראלי (בשנת 2010 נצפה כלב ים על שובר הגלים בהרצליה, אך זו הפעם הראשונה שבה רואים פרט כזה על החוף עצמו).

כלבת הים הנזירית עולה לחוף, צילום: שור ענתבי רשות הטבע והגנים

במהרה, הפכה יוליה לאייקון, לסמל שריגש מדינה שלמה. רבים עקבו באדיקות אחר תנועותיה, הביעו את דאגתם, הגיעו לצפות בה – וגם להתנדב ולשמור על שלומה.

עד לפני כעשור כלב הים הנזירי הים-תיכוני הוכרז כמין בסכנת הכחדה חמורה וכאחד מ־12 היונקים הנדירים בעולם. אוכלוסייתו מנתה כ-500 פרטים – מספר נמוך מאוד ליונק שקצב רבייתו איטי (צאצא אחד בכל שנתיים-שלוש) ומודלים חזו סיכויי הכחדה גבוהים מ-50% תוך שלושה דורות בלבד.

יוליה היא ההוכחה כי שטחים ימיים מוגנים חיוניים לשגשוג בתי גידול. לא רק של כלבי ים או צבי ים – בעלי חיים פוטוגניים שמושכים את העין – אלא גם של כל היצורים הימיים באשר הם.

לכל עדכוני יוליה היכנסו>>