שמורות טבע ימיות

שמורות הטבע הימיות בים התיכון של ישראל

שמורת טבע ימית jpg צילמה שבי רוטמן

מאמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת ועד ראשית שנות ה-2000 הוכרזו לאורך חופי הים התיכון של ישראל שבע שמורות ימיות קטנות. על שמורות אלה נוספו שתי "שמורות ים תיכון" – אזורים ימיים מוגנים בראש הנקרה-אכזיב ובחוף הכרמל שכל ערכי הטבע בהם מוגנים בהתאם לאכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005. בפברואר 2017 אושרה תכנית להרחבתה של שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב, כך שתשתרע עד למרחק של 15 ק"מ מקו החוף ותכלול בשטחה גם את קניון אכזיב שעומקו מגיע לכ-850 מ'. מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שבהן התחייבה לשמר 10% משטחה הימי עד לשנת 2020. לצורך מימוש מחויבות זו, מקדמת רשות הטבע והגנים הכרזת שמורות טבע באזורים שונים לאחר איסוף מידע, ניתוחו והכנת תכנית אב.

נכון להיום, פחות מרבע אחוז משטחה הימי של מדינת ישראל בים התיכון מוגן כשמורות טבע מוכרזות. כמו ביבשה, גם בים יש צורך לשמור על מגוון בתי הגידול ועל בעלי החיים והצמחים המתקיימים בהם. רוב השמורות המוכרזות כיום משתרעות מקו החוף ועד מאות בודדות של מטרים מערבה ממנו ואינן מגינות על חלקים מייצגים של כלל בתי הגידול הימיים וכן על בתי גידול ייחודיים.

בסך הכל מוצעים הכרזתן ותפעולן של שמורות טבע ימיות בהיקף של 20% מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון. בהתאם לנתונים שנאספו מתוכננת הקמתן של שמורות טבע ימיות שישמרו אזורים מייצגים מבתי הגידול הימיים המאפיינים את ישראל – אזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד לצד אזורים שתשתיתם טינית, וכן חלקים נרחבים מבתי הגידול הייחודיים כגון רכסי כורכר תת-ימיים, אזורים בעלי מסלע קשה מיוצב וטבלאות הגידוד באזור הגאות והשפל. בתי גידול נדירים, כגון קניונים תת-ימיים ורכסי הרים המשתפלים אל הים וממשיכים מתחת לפני המים, יכללו במלואם בשטחי השמורות.

השמורות הימיות (המוצעות והמוכרזות) נחלקות לכמה סוגים:

  1. ארבע שמורות לאורך חופה הים-תיכוני של ישראל שישתרעו מקו החוף במזרח ועד גבול המים הריבוניים במערב.
  2. שמורות ייחודיות המתוכננות באזורים שקרקעיתם ייחודית וראויה לשימור, כגון בראש הכרמל וברכס בוסתן הגליל.
  3. שמורות קו חוף המשתרעות למרחק של מאות בודדות של מטרים מקו החוף.

שמורות ימיות מוכרזות

שמורות ימיות מוצעות

לשמורות הטבע יתווספו גנים לאומיים ימיים שמטרתם להגן על ערי החוף העתיקות, על נמליהן ועל אתרי מורשת נוספים בסביבת החוף או הים.

בשנת 2015 ביצעה רשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה עם גופים אקדמיים ומוסדות מחקר, סקר ביולוגי בארבע מתוך שבע השמורות הימיות הקטנות המוכרזות לאורך חוף הים התיכון הישראלי. מהממצאים הראשוניים עולה כי בשמורות טבע ימיות בהן מתקיים פיקוח סדיר נצפתה ביומסה גדולה יותר של דגים. כמו כן נצפו דגים גדולים יותר, אשר הגיעו לגודל רבייה וצאצאיהם נפוצים גם החוצה מתחומי השמורות ומעשירים את הים. עוד נמצאו בשמורות יותר טורפים גדולים, מינים נדירים, דגים בעלי ערך מסחרי גבוה וכאלה המצויים בסכנת הכחדה כדוגמת דגי הדקר.

הפגיעה בחי, בצומח ובדומם אסורה בשמורות טבע. הדיג בשמורות הימיות אסור, למעט דיג בחכה מהחוף, המותר בחלק מהשמורות באזורים מוגדרים ובתנאים מסוימים. בשמורות בהן הדיג מותר כאמור מופיע שילוט מתאים.

חזון שמורות טבע ימיות בים התיכון

עזרו לנו לשמור על הים ועל שמורות הטבע הימיות. במקרה של פגיעה בשמורה או בערכי טבע מוגנים אנא התקשרו למוקד המידע של רשות הטבע והגנים 3639*.
דיווחים ניתן להעביר לדוא"ל LI.GR1561567566O.APN1561567566@ENIR1561567566AM1561567566

 

דף זה אינו מסמך משפטי ו/או על המידע המפורט בעמוד זה לא חל תוקף משפטי, למעט מסמכים מצורפים שאושרו ונחתמו כחוק.